פירוק שיתוף ודמי שימוש

לא אחת בני זוג נקלעים לסכסוך שאינו מאפשר עוד את קיום החיים המשותפים תחת אותה קורת גג.

פעמים רבות אחד מבני הזוג נאלץ לעזוב את הדירה המשותפת על מנת שלא להסלים את הסכסוך ביניהם.

הלכה למעשה, לעיתים נוצר מצב שבו בן הזוג השני, שנותר בדירה המשותפת, משתהה בניהול מו”מ על מנת להגיע להסכמות או מעכב את הליכי מכירת הדירה. כך למשל, הוא מורח את הזמן או מחליף עורכי דין כל שני וחמישי, והכל כי נוח לו עם המצב הקיים והוא מעוניין להנציחו ככל האפשר. לעיתים אותו בן זוג חש שידו על העליונה במציאות הקיימות והוא מכתיב דרישות, שהרבה פעמים אינן הוגנות, בסגנון של “נעשה את זה בדרך שלי או שבכלל לא נעשה את זה”.

ולכן לעיתים בלית ברירה, כאשר אין שיתוף פעולה מצידו, על בן הזוג שעזב את דירת המגורים, להגיש תביעה לפירוק השיתוף בדירה שבבעלותם. על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין “כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף”.

אך בכך לא די. הליכים משפטיים עלולים להימשך זמן רב (לעיתים גם שנים) ובזמן זה אותו בן זוג שעזב את דירת המגורים, מוצא עצמו שוכר דירה באלפי שקלים לחודש. ועדיין בד”כ לא מדובר בדירת חלומותיו, אלא דירה זמנית קטנטנה שבה הוא נאלץ להצטופף עד שיקבל את חלקו ממכירת הדירה המשותפת ואז, או אז, הוא יוכל לכלכל את צעדיו.

ככל שהליכי ניהול המשא ומתן או הליכי מכירת הדירה מתעכבים (לעיתים גם שנה ויותר), כך אלפי השקלים לחודש שכירות מצטברים ולעיתים מגיעים לכדי מאות אלפי שקלים.

יתרה מכך, אותו בן זוג נאלץ גם לרכוש תכולה הכרחית לדירתו לצורך קיום תנאי מחייה בסיסיים. וכל זאת, כאשר בן הזוג השני מתרווח לו בדירת המגורים המשותפת, עם התכולה שרכשו משך חייהם המשותפים, וכאשר הוא לא חווה טלטלה בשינוי מקום מגוריו, מציאת דירה חלופית ומבלי לשלם דמי שכירות.

לפיכך, דרך פעולה משלימה שיש לבצע, ולעיתים אף הכרחית, היא הגשת תביעה לדמי שימוש ראויים בגין שימושו הבלעדי של בן הזוג בדירת המגורים המשותפת. בהתאם לסעיף 33 לחוק המקרקעין, “שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש”.

לצורך הדוגמה, אם דמי השכירות עבור הדירה המשותפת בשוק מוערכים בסך של כ-10,000 ₪ לחודש. באפשרותו של בן הזוג שעזב את דירת המגורים להגיש תביעה לדמי שימוש ראויים נגד בן זוגו, עבור מחצית דמי השכירות, היינו 5,000 ₪ על פי הדוגמה, מיום עזיבתו את הדירה המשותפת ועד למועד פירוק השיתוף בפועל. דרך פעולה זו מפעילה, בין היתר, מנוף לחץ על הצד השני ולעיתים אף מביאה את הצדדים להסכמות ולקידום הליכי מו”מ והליכי המכירה.

אין ספק כי קידום ההליכים המשפטיים והליכי המכירה בין הצדדים, יביא לוודאות ובטחון לשני הצדדים. בדרך זו, כל אחד מהצדדים מקבל את חלקו מתמורת הדירה, ויכול להחליט בעצמו מה ברצונו לעשות בקניינו, בין אם מדובר ברכישת דירה חלופית למגורים או להשקעה, שכירת דירת מגורים ראויה או השקעת הכספים בדרכים אחרות. השמיים הם הגבול.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin