לאחרונה אני שומעת נשים רבות חוששות להגיש תביעת אבהות – עולים חששות כגון “ואם הבדיקה לא תצא חיובית, מה עושים אז?”, “אבל הוא אמר לי לבצע הפלה”, “האם הוא יוכל להפריע להורותי בעתיד” או “אני חוששת שאם אגיש תביעה, הוא יפסיק להעביר לי כספים מפעם לפעם”.
ולפעמים זה גם מגיע מצד גברים שלפתע הכל התהפך והאישה מאיימת שהוא לא יראה יותר את הילד, והוא בכלל לא רשום כאביו. החשש רק מתגבר שיש לה אזרחות זרה או משפחה בחו”ל ויש לחץ של זמן לפעול בבהילות. ובמקרה כזה, בן רגע מבינים את חשיבות הרישום.
אז הגיע הזמן שנעשה קצת סדר בנושא:
במקרה שבו לא נרשם אדם כאביו של הקטין והוא מסרב להכיר בחובותיו כאביו או מסרבים להכיר בזכויותיו כאביו, מומלץ להגיש תביעת אבהות וכמה שיותר מהר.
על מנת להכריע אם אדם מסוים הוא אביו של קטין, נבקש לבצע בדיקה גנטית. לא מדובר בבדיקה פולשנית וזו ה-ראיה במקרים האלה. לאב, וגם לאם, יש זכות לסרב לעבור בדיקה גנטית, אולם סירוב זה יכול לפעול לרעתם. יתרה מכך, אם מדובר בסירוב לא סביר בית המשפט יכול לקבוע שזו ראיה מכרעת לכך שאותו אדם הוא אביו של הקטין. במקרי סירוב, בית המשפט רשאי להטיל סנקציות ובמקרים חריגים אף מאסר.
בתביעות אבהות נדרשת תגובת ב”כ היועץ המשפטי לממשלה. בתי המשפט לענייני משפחה יטו שלא להוציא צו לבדיקה גנטית, כאשר יש חשש לממזרות (מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה), שכן לקביעה זו יש השלכות חמורות מבחינה הלכתית, או אם ייגרם לו נזק חמור כבן דת אחרת. במקרה כזה נגיש תביעה לפסק דין הצהרתי ונבקש שאותו אדם יוכרז כאביו של הקטין מבחינה “אזרחית”.
אף כאשר מוגשת תביעת אבהות רגילה ועולה חשש במהלך הדיונים כי הילד יוכרז כממזר, בית המשפט רשאי, משיקולי טובת הילד, לדון בתביעה כאילו היא תביעה לאבהות אזרחית. ומה זה בעצם אומר?
תביעת אבהות אזרחית לא תתברר באמצעות בדיקה גנטית, אלא באמצעות ראיות אחרות. גם כאן, אם ייקבע שאדם הוא אביו של הקטין, יקומו לו זכויות, כמו זמני שהות עם הקטין והוא יוכל להיות שותף בקבלת ההחלטות כהורהו לכל דבר ועניין (בנושאי חינוך, רפואה וכו’) וכן הוא יחוייב בחובות האזרחיות הנובעות מהיותו אביו, כמו תשלום מזונות. בכל מקרה, פסק דין זה לא יכריז דבר מבחינה הלכתית ואותו ילד לא ייחשב כממזר.
יש לכם עוד שאלות? פנו אלי, אשמח לסייע.
ואל תשכחו במקרים כאלה, יש להתייעץ עם עו”ד מומחה המומחה בתחום דיני המשפחה.
