הסכם הורות לפני הלידה: האם בית המשפט יאשר אותו, ומה עושים בינתיים
הסכם הורות משותפת נחתם כמעט תמיד לפני ההיריון או במהלכו, אבל אישור בית המשפט לענייני משפחה ניתן בדרך כלל רק לאחר הלידה. הסיבה נעוצה בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, הקובע כי אדם כשר לזכויות ולחובות "מגמר לידתו ועד מותו". בפועל, אין הלכה מנחה בסוגיה, חלק מהשופטים אישרו הסכמי הורות טרם לידה וחלקם סירבו. המשמעות המעשית: ההסכם שאתם חותמים עליו היום צריך להיות בנוי כך שיחזיק מעמד גם בתקופת הביניים שבין החתימה לאישור.
הסכם הורות משותפת - הגדרה
הסכם הורות משותפת הוא הסכם בין שני בגירים שבחרו להביא ילד לעולם ללא קשר זוגי ביניהם, ולעיתים גם ללא מגורים משותפים או משק בית משותף. ההסכם מסדיר מראש את אופן ההיריון והלידה, זמני השהות עם כל הורה, קבלת ההחלטות בענייני חינוך ובריאות, חלוקת ההוצאות והמזונות, ומנגנון ליישוב מחלוקות. הוא נפוץ בקהילת הלהט"ב אך גם בקרב הורים הטרוסקסואלים שבחרו בהורות ללא זוגיות.
האם אפשר לאשר הסכם הורות לפני שהילד נולד?
ברוב המקרים - לא. בית המשפט לענייני משפחה נוטה להמתין ללידה בפועל לפני שהוא נותן להסכם ההורות תוקף של פסק דין. עם זאת, אין בכך מניעה לערוך ולחתום על ההסכם מוקדם ככל האפשר: ההסכם החתום מחייב את ההורים ביניהם כחוזה, גם בטרם קיבל גושפנקה שיפוטית, והוא מהווה עוגן קריטי לתקופה שבה אין עדיין פסק דין.
הפער הזה - בין הרגע שבו ההורים צריכים ודאות לבין הרגע שבו המערכת מוכנה לספק אותה - הוא הלב של הסוגיה. מי שמבין אותו מראש בונה הסכם אחר לגמרי ממי שלא.
המסגרת המשפטיתלמה בית המשפט מהסס לאשר הסכם הורות לפני לידה?
שורש הקושי הוא הוראה קצרה ובסיסית בדין הישראלי. סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע: "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". כלומר, עובר אינו נושא זכויות משפטיות עצמאיות, אלא מרגע היוולדו.
מכאן נגזרות שתי טענות שהמדינה העלתה בעבר בהליכים מסוג זה: ראשית, הורי העובר אינם אפוטרופסיו על פי דין, שכן מעמדם כאפוטרופסים טבעיים לפי סעיף 14 לחוק מתגבש עם הלידה. שנית, לא ניתן להגיש תובענה ביחס לקטין שטרם בא לעולם, ומשכך אין סמכות לאשר הסכם בעניינו.
מנגד, מקור הסמכות לאשר את ההסכם עצמו הוא סעיף 24 לחוק, הקובע כי הורים החיים בנפרד - "בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו" - רשאים להסכים ביניהם על האפוטרופסות, על מי יחזיק בקטין ועל זכויות הקשר. הסעיף מוסיף במפורש: "הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו - לכל ענין זולת ערעור - כדין החלטת בית המשפט".
שימו לב לניסוח. הסעיף מדבר על "קטין", ועל בחינת "טובת הקטין". כאשר הקטין טרם נולד, נשאלת השאלה כיצד ניתן להיווכח בטובתו. זו בדיוק נקודת המחלוקת.
סוגיה פתוחה, לא הלכה מחייבת: בשנת 2022 סירב שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לאשר הסכם הורות של גבר ואישה שביקשו להביא ילד משותף ללא קשר זוגי, בקובעו כי אין בדעתו ליתן תוקף של פסק דין להסכם הוריה לגבי תינוק שטרם בא לעולם. הצדדים הגישו ערעור עקרוני לבית המשפט המחוזי בתל אביב, והיועצת המשפטית לממשלה הגישה עמדה התומכת בעמדת בית משפט קמא. המקרה דווח בהרחבה בגלובס ובכלכליסט. נכון לכתיבת שורות אלה לא אותרה הלכה מנחה שהכריעה בסוגיה באופן גורף, ולכן התוצאה עשויה להשתנות מהרכב להרכב.
לפני הלידה מול אחרי הלידה: מה באמת משתנה
| היבט | לפני הלידה | אחרי הלידה |
|---|---|---|
| תוקף ההסכם | חוזי בלבד, בין ההורים לבין עצמם | לאחר אישור - דין פסק דין לפי סעיף 24 לחוק הכשרות |
| אפשרות אכיפה | בעילות חוזיות, ללא מסלול אכיפה ייעודי בענייני קטין | אכיפה שיפוטית, לרבות פנייה לבית המשפט למתן צווים |
| סוגיות מזונות | אינן ניתנות להסדרה סופית, זכות הקטין למזונות אינה של ההורים | ניתנות לאישור, בכפוף לבחינת טובת הילד |
| סוגיות אפוטרופסות וזמני שהות | מעוגנות כהצהרת כוונות מחייבת בין הצדדים | ניתנות לאישור ולקבלת תוקף מחייב |
| ודאות לצדדים | תלויה באיכות הניסוח ובתום הלב של הצדדים | גבוהה, מגובה בהחלטה שיפוטית |
| סיכון מרכזי | "מרוץ לבית המשפט" אם צד חוזר בו סמוך ללידה | שינוי נסיבות מהותי המצדיק עדכון ההסכם |
ההבדל המהותי אינו רק פרוצדורלי. תקופת ההיריון היא בדיוק התקופה שבה שני ההורים משקיעים משאבים רגשיים וכלכליים, מקבלים החלטות רפואיות ומתארגנים לחיים חדשים. זו גם התקופה שבה חוסר הוודאות המשפטי מקסימלי. ככל שההסכם מנוסח טוב יותר, כך פוחת הפיתוי של צד לנצל את חלון הזמן הזה.
מה כן ניתן לעגןמה בכל זאת אפשר להסדיר בהסכם לפני הלידה
גם אם האישור השיפוטי ימתין ללידה, יש הרבה מאוד מה לעשות. בהליכים מהסוג הזה עולה לעיתים קרובות שדווקא הסעיפים ה"טכניים" לכאורה הם אלה שמונעים משבר. אלה התחומים המרכזיים:
אופן ההתעברות והמסלול הרפואי
שיטת ההתעברות, מסגרת הטיפול, חלוקת העלויות הרפואיות, ומה קורה אם התהליך אינו מצליח בסבב הראשון. זהו החלק שבפועל נוטה להיות פחות שנוי במחלוקת מבחינת סמכות בית המשפט, משום שהוא מסדיר יחסים בין שני בגירים.
הכרה באבהות ורישום
התחייבות מפורשת לשיתוף פעולה בהליכי הכרה ורישום לאחר הלידה. במשפחות מסוימות יידרשו גם הליכים נוספים כגון קביעת אבהות או צו הורות פסיקתי, ויש לתכנן זאת מראש ולא בדיעבד.
מסגרת זמני השהות בשנה הראשונה
תינוק בן חודשיים ותינוק בן שנתיים דורשים הסדרים שונים לחלוטין. הסכם טוב מגדיר מדרג מתפתח לפי גיל, ולא מספר קבוע של לילות שיהפוך למקור מחלוקת בתוך חודשים.
חלוקת הוצאות והשתתפות כלכלית
חשוב להבחין בין הסדר כלכלי בין ההורים לבין מזונות הקטין. זכות הקטין למזונות אינה נתונה לוויתור של ההורים, ובית המשפט יבחן כל הסדר בעניין זה לגופו לאחר הלידה.
מנגנון יישוב מחלוקות
סעיף גישור מחייב, בחירת מגשר מוסכם מראש ולוח זמנים לפנייה. זהו הסעיף הזול ביותר לנסח והיקר ביותר להשמיט.
התחייבות להגשה לאישור לאחר הלידה
סעיף שמחייב את שני הצדדים לפעול להגשת ההסכם לאישור בית המשפט לענייני משפחה בתוך פרק זמן מוגדר מהלידה, לרבות חלוקת האחריות המעשית לכך.
ארבע טעויות שחוזרות בהסכמי הורות שנחתמים מוקדם
הנחה שהחתימה מספיקה. הסכם חתום שלא אושר הוא חוזה. הוא מחייב, אך אינו מקנה את אותם כלים שמקנה פסק דין. ההנחה שאין הבדל היא הטעות הראשונה והיקרה ביותר.
ניסוח שמתעלם מהאפשרות שההיריון לא יתממש. הסכם שאין בו התייחסות לתרחישים אלה מייצר ואקום בדיוק ברגע הרגיש ביותר. ראוי להבהיר במפורש כי אין ואין בכוחו של הסכם כלשהו לגבור על זכותה של האישה על גופה.
העתקת נוסח גנרי מהאינטרנט. נוסחים כלליים אינם מבחינים בין מבני משפחה שונים, אינם מתייחסים לערכאה המוסמכת ואינם ערוכים לשאלת העיתוי. הם גם נוטים לכלול סעיפים שבית המשפט לא יאשר, מה שמאלץ ניסוח מחדש בדיוק כשאין זמן.
התייחסות להסכם כאל מסמך חד פעמי. הסכמים הנוגעים לילדים לעולם אינם נעולים. שינוי נסיבות מהותי יכול להצדיק עדכון. הסכם שאין בו מנגנון עדכון מובנה יוצר את הרושם שכל שינוי מחייב התדיינות.
לפני שאתם חותמים על משהו: אל תחתמו על טיוטת הסכם הורות, ואל תתחילו בהליך רפואי על בסיס הבנות בעל פה, בטרם נבחנו ההשלכות המשפטיות עם עורך דין. סעיף אחד שנוסח ברשלנות בשלב ההיריון עלול להכתיב את מערכת היחסים ההורית לשנים.
שאלות נפוצות על הסכם הורות לפני הלידה
נושאים קשורים באתר
סיכום
הסכם הורות משותפת נכתב לפני שהילד נולד, אך התוקף השיפוטי המלא שלו מגיע לרוב רק לאחר הלידה. הסיבה נטועה בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ובשאלה הפתוחה כיצד בוחנים את "טובת הקטין" כשהקטין טרם נולד. אין בכך סיבה לדחות את עריכת ההסכם. להפך: דווקא משום שקיים חלון זמן שבו אין פסק דין, איכות הניסוח היא שקובעת מה יקרה אם משהו ישתבש. הסכם שנבנה נכון מגשר על תקופת הביניים, מגדיר מנגנון יישוב מחלוקות, ומכין את הקרקע להגשה מהירה לאישור מיד לאחר הלידה.
לכל משפחה מבנה, לוח זמנים ורגישויות משלה, והשאלה מה נכון לעגן ומה עדיף להשאיר גמיש היא שאלה פרטנית. בדיקה משפטית מוקדמת, לפני החתימה ולפני תחילת ההליך הרפואי, היא הצעד שחוסך את מרבית המחלוקות שנוצרות בהמשך.
מתכננים הורות משותפת?
משרדנו מלווה הורים בעריכת הסכמי הורות משותפת, בליווי משפטי ובגישור, מהשלב המוקדם ועד לאישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ פרטני. הדין והפסיקה עשויים להשתנות. לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבות שלכם יש לפנות לעורך דין.