משמורת וחלוקת זמני שהייה בישראל

מהי חלוקת זמני שהות בישראל?

ההחלטה על עתיד הילדים וחלוקת הזמן עמם היא ללא ספק הרגישה והמורכבת ביותר בכל הליך פרידה או גירושין. בשנים האחרונות, מערכת המשפט בישראל עברה מהפכה תפיסתית - המונחים המיושנים "משמורת" ו"הסדרי ראייה" מפנים את מקומם למושגים מודרניים ושוויוניים יותר כמו "אחריות הורית משותפת" ו"זמני שהות". המטרה המרכזית היא הבטחת יציבות, ביטחון רגשי וקשר חם ורציף עם שני ההורים, תוך שמירה קפדנית על עקרון העל של טובת הילד.

המטרה היא להבטיח שגם לאחר פירוק התא המשפחתי, הילדים יזכו לקשר יציב, רציף ומשמעותי עם שני ההורים. אנו ממליצים תמיד לשאוף להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות גישור משפחתי, על מנת לחסוך מאבקים משפטיים מיותרים מהילדים ולשמור על מערכת יחסים תפקודית בין ההורים לאורך שנים.

אחריות הורית משותפת: המודל המוביל כיום

בעבר, ברירת המחדל הייתה קביעת הורה אחד (לרוב האם) כ"הורה משמורן" והענקת "הסדרי ראייה" להורה השני. כיום, בתי המשפט בישראל מעדיפים לקבוע "אחריות הורית משותפת" (בעבר: משמורת משותפת). מודל זה משקף את זכותם וחובתם של שני ההורים להיות מעורבים באופן פעיל ושוויוני בגידול הילדים, בחינוכם, ובקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לחייהם.

חשוב להבין כי אחריות הורית משותפת אינה מחייבת בהכרח חלוקת זמן מדויקת של 50/50. היא מתייחסת למהות התפקיד ההורי. עם זאת, כאשר ההורים מתגוררים בסמיכות ומסוגלים לשתף פעולה, המגמה היא לקבוע זמני שהות שוויוניים ככל הניתן. חלוקה זו משפיעה באופן ישיר גם על סוגיית מזונות הילדים, שכן הורה השוהה זמן רב יותר עם ילדיו נושא בהוצאותיהם הישירות בימים אלו.

חזקת הגיל הרך: מה השתנה?

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית קובע את "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אמם, אלא אם ישנן סיבות מיוחדות להורות אחרת. עם זאת, הפסיקה בשנים האחרונות כרסמה משמעותית בחזקה זו. כיום, בתי המשפט בישראל בוחנים כל מקרה לגופו, תוך שימת דגש על המסוגלות ההורית, איכות הקשר עם כל הורה, והמעורבות ההורית בפועל טרם הפרידה, ללא קשר למגדר.

ועדת שניט (2011) המליצה לבטל את חזקת הגיל הרך ולעגן בחוק את עקרון האחריות ההורית המשותפת. הצעות חוק לביטול החזקה עלו לדיון בכנסת (התשפ"א-2020, התשפ"ג-2023). גם ללא שינוי חקיקתי רשמי, הפסיקה הנוכחית מאפשרת לאבות לילדים בגיל הרך לקבל זמני שהות נרחבים הכוללים לינות, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

בניית הסכם הורות וחלוקת זמני שהות

הדרך המיטבית להסדיר את נושא הילדים היא באמצעות עריכת הסכם הורות מקיף ומפורט, שיקבל תוקף של פסק דין לאחר אישור בית המשפט. הסכם מקצועי ימנע מחלוקות עתידיות ויספק ודאות לשני הצדדים ולילדים. להלן ההיבטים המרכזיים שחייבים להיות מוסדרים:

ניכור הורי והפרת הסדרי שהות

במקרים מסוימים, מתעוררות בעיות קשות ביישום זמני השהות. מצב של ניכור הורי, בו הורה אחד פועל באופן אקטיבי לנתק את הילד מההורה השני, נחשב בעיני בתי המשפט בישראל לפגיעה חמורה ביותר בטובת הילד.

ניכור הורי מתבטא בהשמצות שיטתיות של ההורה השני בפני הילד, הסתרת מידע, מניעת תקשורת, ויצירת פחד ושנאה בלתי מבוססים. במקרים של ניכור מוכח או הפרה סדרתית של הסדרי השהות, עשוי בית המשפט להתערב, להטיל סנקציות כספיות, ואף לשנות את ההסדרים עד כדי העברת הילדים לחזקתו של ההורה המנוכר.

ערכאות שיפוטיות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני

בישראל, לשתי ערכאות שיפוטיות יש סמכות מקבילה לדון בנושאי זמני שהות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מכוח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית, ולבית הדין הרבני יש סמכות בהסכמת הצדדים מכוח סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953, או כאשר הנושא נכרך לתביעת גירושין.

שירותים קשורים שעשויים לעניין אתכם

שאלות נפוצות: משמורת וחלוקת זמני שהות

• מה ההבדל בין משמורת לזמני שהות בישראל?

  +

  משמורת (או כיום: אחריות הורית) מתייחסת לזכות ולחובה לקבל החלטות מהותיות לגבי חיי הילד - חינוך, בריאות, מגורים. זמני שהות (הסדרי ראייה) מתייחסים לחלוקה הפיזית של הזמן שבו הילד שוהה עם כל הורה. בישראל כיום מקובל מודל של אחריות הורית משותפת, גם אם חלוקת הזמן הפיזי אינה שווה לחלוטין.

• האם אב לילד בן שנתיים יכול לקבל זמני שהות הכוללים לינה?

  +

  כן. למרות "חזקת הגיל הרך" הכתובה בחוק, הפסיקה העדכנית בישראל בוחנת כל מקרה לגופו. אם האב מסוגל לטפל בילד, היה מעורב בגידולו ויש לו תנאי מגורים מתאימים, בתי המשפט ופקידות הסעד נוטים לאשר לינות גם בגילאים צעירים מאוד. הדבר תלוי בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.

• איך משפיעים זמני השהות על תשלום המזונות?

  +

  ישנו קשר ישיר ומשמעותי. בהתאם להלכות בית המשפט העליון, כאשר ישנה אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים (או קרובים לכך) לילדים מעל גיל 6, נטל המזונות מתחלק בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות הפנויות שלהם וביחס לזמני השהות. במשמורת משותפת אמיתית עם הכנסות דומות, ייתכן שלא ייפסקו מזונות כלל.

• מה עושים אם ההורה השני לא עומד בזמני השהות שנקבעו?

  +

  אם הורה מפר בעקביות את ההסדרים שנקבעו בפסק דין או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לאכיפה, להטלת קנסות (סנקציות כספיות) על כל הפרה, ובמקרים קיצוניים אף לבקש שינוי של חלוקת הזמן. חשוב לתעד כל הפרה בכתב.

• האם אפשר לשנות הסכם משמורת וזמני שהות קיים?

  +

  כן. הסכמים הנוגעים לקטינים לעולם אינם סופיים לחלוטין. ניתן לבקש לשנותם מבית המשפט אם חל "שינוי נסיבות מהותי" מאז חתימת ההסכם - למשל: שינוי במצב התעסוקתי, מעבר דירה משמעותי, שינוי בצרכי הילד עם התבגרותו, או שינוי במסגרת החינוכית.

• מי קובע את זמני השהות אם ההורים לא מסכימים?

  +

  בהעדר הסכמה, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני יכריעו. לרוב, הערכאה השיפוטית תמנה עובדת סוציאלית לסדרי דין (פקידת סעד) שתערוך תסקיר, תיפגש עם ההורים והילדים, ותגיש המלצות לבית המשפט כיצד לחלק את הזמן בהתאם לטובת הילד. בית המשפט אינו מחויב לאמץ את ההמלצות, אך ברוב המקרים יאמץ אותן.

• מה קורה לזמני השהות בחגים ובחופש הגדול?

  +

  נהוג לקבוע בהסכם מנגנון חלוקה מיוחד לחגים ולחופשות, הגובר על השגרה הרגילה. החגים מחולקים לסירוגין (שנה אצל הורה א', שנה לאחר מכן אצל הורה ב'), ובחופש הגדול הזמן מחולק שווה בשווה, לרוב במחזורים של שבוע-שבוע או שבועיים-שבועיים.

• האם ילד יכול לסרב לפגוש את אחד ההורים?

  +

  כאשר ילד (במיוחד מעל גיל 10-12) מסרב לקיים זמני שהות, בית המשפט יבחן את הסיבה. אם מדובר ברצון עצמאי ואמיתי, בית המשפט עשוי להתחשב בו. אולם, אם יתברר שהסירוב נובע מניכור הורי או הסתה מצד ההורה השני, בית המשפט יפעל באופן נחרץ לחידוש הקשר.

• האם אפשר לעבור לעיר אחרת עם הילדים לאחר הגירושין?

  +

  מעבר דירה המשפיע על זמני השהות מחייב את הסכמת ההורה השני או אישור של בית המשפט. בתי המשפט בישראל בוחנים בקשות אלו בכובד ראש, תוך שקילת טובת הילד אל מול זכות ההורה לחופש תנועה. מעבר חד-צדדי ללא אישור עלול להיחשב כחטיפה ולגרור השלכות משפטיות חמורות.

• איך מתבצעים זמני שהות כאשר אחד ההורים גר רחוק מאוד?

  +

  במקרים של מרחק גיאוגרפי רב, לרוב לא ניתן לקיים חלוקה שוויונית הכוללת לינות באמצע השבוע בשל המרחק למסגרות החינוך. במקרים אלו ייקבעו זמני שהות מרוכזים יותר בסופי שבוע ארוכים (למשל, מיום חמישי עד ראשון), וכן חלוקה נרחבת יותר של החופשות.

• מה ההסדר המקובל לזמני שהות בישראל?

  +

  ההסדר הסטנדרטי בישראל כולל פגישות אמצע שבוע (פעם-פעמיים, כולל לינה) וסוף שבוע חלופי. הסדרים מורחבים יכולים להגיע לחלוקה של 6/8 מתוך 14 ימים (קרוב ל-50/50). ישנם גם הסדרים של 7/7 (שבוע-שבוע) כאשר ההורים מסכימים ומתגוררים בסמיכות.

• האם גישור יכול לעזור בקביעת זמני שהות?

  +

  בהחלט. גישור משפחתי הוא לרוב הדרך הטובה ביותר להגיע להסדרי שהות. בגישור, ההורים מגיעים להסכמות בעצמם בסיוע מגשר מקצועי, מה שמוביל להסדרים שמתאימים לצרכים הספציפיים של המשפחה, ומשמר יחסי שיתוף פעולה הוריים לאורך שנים.

• מה תפקידה של פקידת הסעד בקביעת זמני שהות?

  +

  פקידת הסעד (עובדת סוציאלית לסדרי דין) ממונה על ידי בית המשפט לסייע בקביעת הסדרי שהות. היא נפגשת עם ההורים, הילדים ואנשי מקצוע נוספים (מורים, רופאים), ומגישה לבית המשפט תסקיר הכולל המלצות לגבי חלוקת הזמן. בית המשפט נוטה לאמץ המלצות אלו, אך אינו מחויב לכך.

• כמה זמן לוקח הליך משפטי לקביעת זמני שהות?

  +

  הליך משפטי מלא לקביעת זמני שהות עשוי לארוך בין מספר חודשים לשנה ויותר, בהתאם למורכבות המקרה ועומס בתי המשפט. לכן, מומלץ מאוד לנסות להגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, בין אם ישירות, בין אם בגישור, ובין אם בסיוע עורכי דין המנהלים משא ומתן.

• האם ניתן לקבל צו ראשוני לזמני שהות בדחיפות?

  +

  כן. בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להוציא צווים זמניים ודחופים לקביעת זמני שהות ראשוניים, עד להכרעה הסופית. צווים אלו מוצאים בדרך כלל תוך ימים ספורים ממועד הגשת הבקשה, ומאפשרים לקיים קשר הורי גם בתקופת ניהול ההליך.