דיני משפחה

בקשה ליישוב סכסוך: המדריך המלא לתקופה שקובעת את כל ההליך (2026)

בקשה ליישוב סכסוך היא ההליך המקדמי שכמעט כל סכסוך משפחתי בישראל חייב לעבור דרכו לפני הגשת תביעה. מרגע הגשתה מתחיל שעון של עיכוב הליכים, הצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, ובסופו נפתח חלון קצר של 15 ימים שבו למגיש הבקשה יש זכות ראשונים לבחור את הערכאה שתדון בעניינו. מי שלא מבין את לוח הזמנים הזה מראש, מגלה אותו בדיעבד - ולרוב אחרי שהחלון כבר נסגר.

מתי חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך

החובה חלה על מי שמבקש להגיש תביעה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי שהוקמה לידו יחידת סיוע, ובלבד ששני הצדדים לסכסוך מתגוררים בישראל. הצדדים הרלוונטיים הם בן זוג, בן זוג לשעבר, ההורה של הילד, או הילד עצמו.

אלה העניינים שבהם נדרשת הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפני התביעה:

1. 1

   ענייני נישואין וגירושין

   לרבות תביעת גירושין עצמה, כאשר שני הצדדים מתגוררים בישראל.

2. 2

   יחסי ממון בין בני זוג

   לרבות תביעות כספיות או רכושיות הנובעות מהקשר בין הצדדים. חלוקת רכוש ואיזון משאבים נכללים כאן. תביעות בענייני צוואות, ירושות ועיזבונות אינן נכללות.

3. 3

   מזונות או מדור

   של בן זוג או של ילד, לרבות מזונות זמניים.

4. 4

   מזונות או מדור של צעיר

   בגיר עד גיל 21, וכן סכסוך בין צעיר כאמור לבין הורהו או שני הוריו.

5. 5

   כל עניין הנוגע לילד

   לרבות משמורת וחלוקת זמני שהות. חריגים: תובענה להחזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר של ילד חטוף.

6. 6

   אבהות או אמהות לגבי ילד

   למעט תביעה שהוגשה בהסכמת הצדדים.

שעון עיכוב ההליכים: מה קורה מרגע ההגשה

זהו החלק שמייצר את מרבית הטעויות. תקופת עיכוב ההליכים אינה מספר אחד אלא שרשרת של תקופות מצטברות, וכל אחת מהן משפיעה על המועד שבו ניתן להגיש תביעה בפועל.

שלב	משך	מה מתרחש בפועל
עיכוב הליכים בסיסי	60 ימים מיום ההגשה	לא ניתן להגיש תביעה בנושאי הסכסוך לאף ערכאה, למעט החריגים המפורטים בהמשך.
הארכה אפשרית	עד 75 ימים	אם התקופה הוארכה. הערכאה המוסמכת רשאית גם לקצר או להאריך את המועד בנסיבות מסוימות.
פגישות מהו"ת	בתוך 45 ימים מההגשה	עד 4 פגישות ביחידת הסיוע. ניתן להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים.
תקופת ההודעה	5 ימים	הצדדים מודיעים ליחידת הסיוע אם הם מעוניינים בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חלון זכות הראשונים	15 ימים	רק מגיש הבקשה רשאי להגיש תביעה, לערכאה לבחירתו. הצד השני חסום בתקופה זו.
לאחר מכן	ללא הגבלה מיוחדת	שני הצדדים חופשיים להגיש תביעות, וחלים הכללים הרגילים בדבר סמכות.

המשמעות המצטברת: בין הגשת הבקשה לבין הרגע שבו הצד השני יכול לפעול באופן עצמאי עוברת תקופה של חודשיים ומעלה. עבור מי שנמצא במצוקה כלכלית או במתח סביב הילדים, זו תקופה ארוכה מאוד. עבור מי שנערך אליה מראש, זו תקופה שניתן להפוך אותה ליתרון.

פגישות מהו"ת: מה באמת קורה ביחידת הסיוע

מהו"ת הוא ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום. אלה אינן פגישות גישור במובן הקלאסי, אלא מפגשים שנועדו למפות את הסכסוך, לתת לצדדים תמונה על ההליכים ועל השלכותיהם, ולבחון מסלולים מוסכמים. ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום.

1. 1

   הגשת הבקשה למזכירות

   ממלאים את טופס הבקשה ומגישים למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף, או המשותף האחרון. ההגשה כרוכה בתשלום אגרה.

2. 2

   תחילת תקופת עיכוב ההליכים

   מרגע ההגשה חסומה הדרך לתביעות בנושאי הסכסוך, לשני הצדדים, למעט הסעדים הדחופים והזמניים שיפורטו בהמשך.

3. 3

   זימון לפגישות מהו"ת

   הצדדים מוזמנים לעד 4 פגישות ביחידת הסיוע, שיתקיימו בתוך 45 ימים מיום ההגשה. ההזמנה שקולה להזמנה לבית משפט וההתייצבות היא חובה.

4. 4

   הפגישה הראשונה, ללא עורכי דין

   לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים בלבד, מול עובד סוציאלי מטעם יחידת הסיוע. עורכי הדין אינם נוכחים בשלב זה.

5. 5

   המשך הפגישות בליווי עורכי דין

   מהפגישה השנייה ואילך רשאים הצדדים להגיע בליווי עורכי הדין מטעמם. ביחידה משתתף גם עורך דין בעל ניסיון בדיני משפחה ובהכשרה ביישוב סכסוכים בהסכמה.

6. 6

   המלצת יחידת הסיוע והודעת הצדדים

   בתום הפגישה האחרונה ממליצה יחידת הסיוע על התאמת מסלול מוסכם. הצדדים מוסרים הודעה על החלטתם בתוך 5 ימים, בטופס הייעודי.

7. 7

   מסלול מוסכם או מעבר לתביעה

   אם הושגה הסכמה, ניתן לפנות לערכאה כדי לתת לה תוקף של פסק דין. אם לא, נפתח חלון 15 הימים שבו למגיש הבקשה זכות ראשונים לבחור ערכאה ולהגיש תביעה.

מה בכל זאת מותר להגיש בזמן עיכוב ההליכים

עיכוב ההליכים אינו מוחלט. המחוקק הותיר פתחים למצבים שבהם המתנה עלולה לגרום נזק ממשי. הפתחים האלה מחולקים לשתי משפחות: בקשות לסעד דחוף ובקשות לסעד זמני.

בקשות לסעד דחוף

ניתן לפנות לערכאה המוסמכת, למרות עיכוב ההליכים, בעניינים כגון:

• !

  פעולה רפואית דחופה בקטין

  כאשר אין הסכמה בין ההורים לגבי בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי דחוף.

• !

  דרכון ויציאת קטין לחו"ל

  להנפקת דרכון ולאישור יציאה לפעילות חינוכית קבוצתית, או לצורך אחר בלתי צפוי שאמור להתקיים בתוך 30 ימים.

• !

  מזונות או הבטחת קשר עם ילד

  כאשר המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם. בית המשפט לענייני משפחה ייתן החלטה בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה.

• !

  תובענה דחופה לגירושין

  כאשר נתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות שבהן ההמתנה עלולה למנוע את התרת הנישואין.

• !

  אישה השוהה במקלט

  בקשה להחזיק בילדיה עימה ולקבל את ההחלטות הנדרשות לתקופת השהות במקלט.

• !

  רישום ילד למוסד לימודים

  סעד דחוף המוגש בסמוך לתחילת שנת הלימודים.

לצד אלה, ניתן להגיש גם בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, עיקול זמני, או עיכוב יציאה מן הארץ. חשוב לדעת שבית המשפט רשאי למחוק בקשה שלדעתו אינה דחופה בנסיבות, או להורות שיוגש לגביה הליך יישוב סכסוך. הכרעה שגויה בשאלה מה נחשב דחוף עולה זמן, אגרה ואמינות מול הערכאה.

קיצור והארכה של תקופת עיכוב ההליכים

לצד הסעדים הדחופים, קיים מסלול נפרד: בקשה לקיצור או להארכה של תקופת עיכוב ההליכים, המוגשת בטופס ייעודי לערכאה המוסמכת.

עילות אפשריות לקיצור כוללות, בין היתר: צורך בהגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית; מצב שבו כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא שוהה מחוץ לישראל באופן שאינו מאפשר קיום פגישות מהו"ת; מצב שבו אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים; הגשת בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מבקשה קודמת שתקופתה חלפה; והליך פשיטת רגל או צו כינוס לגבי אחד הצדדים, לצורך תביעת רכוש או מזונות. בקשות מסוימות, ובהן בקשה שהוגשה בעקבות כתב אישום בעבירות אלימות או מין כלפי בן הזוג או הילד, יידונו בתוך 14 ימים.

עילות אפשריות להארכה כוללות התנהלות חסרת תום לב של הצד השני שגרמה לביטול פגישות או לאי-התייצבות; אבל או מחלה של אחד הצדדים או של בן משפחה מדרגה ראשונה; ושהות של אחד הצדדים מחוץ לישראל במועד ההגשה, כאשר ההארכה נדרשת כדי לאפשר את קיום הפגישות והוא צפוי לשוב בזמן קצר.

15 הימים שבסוף: זכות הראשונים לבחור ערכאה

כאן נמצאת הנקודה שבה ההליך המקדמי, שנראה טכני, הופך למהלך בעל השלכות מהותיות. בישראל קיימות שתי ערכאות בעלות סמכות מקבילה בנושאים הנובעים מקשר הנישואין: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. בין השתיים קיימים הבדלים בדין החל, בגישה ובאופן שבו נבחנות סוגיות מסוימות.

אם הליך יישוב הסכסוך לא הבשיל להסכמה, לצד שהגיש את הבקשה עומדים 15 ימים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה, לערכאה לבחירתו. אם לא ניצל את החלון, או שהגיש תביעה רק בחלק מהעניינים, הצד השני רשאי להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו, לערכאה לבחירתו.

המשמעות המעשית פשוטה וקשה כאחת: הבחירה בערכאה אינה נעשית ביום הגשת התביעה, אלא נקבעת למעשה ביום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. מי שמגיש את הבקשה בלי לחשוב על השאלה הזו, מגלה אותה כשהחלון כבר ננעל. מי שנמנע מלהגיש כדי לא להיראות תוקפני, עלול לגלות שהצד השני הגיש ראשון, ושהערכאה נקבעה בלעדיו.

חמש טעויות שחוזרות שוב ושוב בשלב הזה

בהליכים מהסוג הזה עולות לעיתים קרובות אותן נקודות כשל, וכולן ניתנות למניעה:

1. 1

   להתייחס לפגישת מהו"ת כאל פגישה רשות

   ההזמנה שקולה להזמנה לבית משפט. אי-התייצבות עלולה להוביל להוצאות ולמחיקת בקשות.

2. 2

   להגיש בקשה בלי להחליט על אסטרטגיית ערכאה

   זכות הראשונים היא נכס דיוני. מי שמגיש בלי לדעת לאן הוא מתכוון ללכת, מוותר עליו בפועל.

3. 3

   להניח שאין מה לעשות במהלך עיכוב ההליכים

   הסעדים הדחופים והזמניים קיימים בדיוק לשם כך. במקרים של מצוקה כלכלית או פגיעה בקשר עם ילד, המתנה פסיבית היא בחירה, לא גזירה.

4. 4

   להגיע לפגישה בלי מיפוי כלכלי ומשפחתי

   יחידת הסיוע בונה תמונה מתוך מה שהצדדים מביאים. הגעה ללא בהירות לגבי נכסים, הכנסות וצרכי הילדים מייצרת תמונה חלקית שקשה לתקן.

5. 5

   לפספס את חלון 15 הימים

   החלון נסגר בשקט. מרגע שחלף, השליטה בבחירת הערכאה עוברת לצד השני.

הליך יישוב סכסוך מול גישור: לא אותו דבר

שני ההליכים מכוונים להסכמה, אך הם שונים במהותם. הבנת ההבדל עוזרת להחליט מה לעשות בתום פגישות המהו"ת.

היבט	הליך יישוב סכסוך (מהו"ת)	גישור
אופי ההשתתפות	חובה. ההזמנה שקולה להזמנה לבית משפט.	וולונטרי. הצדדים בוחרים להיכנס ורשאים לצאת.
מי מנהל	עובד סוציאלי ועורך דין מטעם יחידת הסיוע.	מגשר שהצדדים בוחרים, לרוב בעל התמחות בתחום.
מטרה	מידע, היכרות ותיאום. מיפוי וכיוון למסלול מתאים.	גיבוש הסכם מפורט ומלא בין הצדדים.
מסגרת זמן	עד 4 פגישות, בתוך 45 ימים מההגשה.	נקבעת על ידי הצדדים לפי מורכבות הסוגיות.
עלות	ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום.	הצדדים נושאים בשכר הטרחה של המגשר. זכאי סיוע משפטי עשוי להיות זכאי להשתתפות.
תוצר אפשרי	המלצה על מסלול, ולעיתים הסדרים מוסכמים בעניין הילדים.	הסכם גירושין או הסכם הורות שמוגש לאישור הערכאה.

בפועל, פגישות המהו"ת הן לעיתים קרובות נקודת ההחלטה: להמשיך למסלול מוסכם כמו גישור גירושין, או לעבור להתדיינות. ההחלטה הזו משפיעה על משך ההליך, על עלותו ועל האופן שבו המשפחה נראית בסופו.

שאלות נפוצות

• מה זו בקשה ליישוב סכסוך?

  +

  בקשה ליישוב סכסוך היא הליך מקדמי חובה שמוגש למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, לפני הגשת תביעה בעניינים משפחתיים מוגדרים. עם הגשתה מתחילה תקופת עיכוב הליכים, והצדדים מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע כדי לבחון פתרון מוסכם.

• כמה זמן נמשכת תקופת עיכוב ההליכים?

  +

  התקופה מורכבת ממספר רכיבים מצטברים: 60 ימים מיום ההגשה, או 75 ימים אם הוארכה; 5 ימים למתן הודעת הצדדים; ועוד 15 ימים שבהם רק מגיש הבקשה רשאי להגיש תביעה. הערכאה המוסמכת רשאית לקצר או להאריך את התקופה בנסיבות מוגדרות.

• האם עורך דין נוכח בפגישת המהו"ת?

  +

  לפגישה הראשונה מתייצבים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין. מהפגישה השנייה ואילך רשאים הצדדים להגיע בליווי עורכי הדין מטעמם. יחידת הסיוע חייבת לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורך דין לפני קבלת כל התחייבות משפטית.

• מה קורה אם לא מגיעים לפגישת מהו"ת?

  +

  ההזמנה לפגישת מהו"ת שקולה להזמנה לבית משפט וההתייצבות היא חובה. על צד שלא התייצב ניתן להטיל הוצאות, ובקשה שהגיש לערכאה המוסמכת עלולה להימחק. אי-התייצבות עלולה גם לפגוע במעמדו הדיוני בהמשך ההליך.

• אפשר להגיש בקשה דחופה למזונות בזמן עיכוב ההליכים?

  +

  כן. ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, לרבות מזונות זמניים, או בעניין הבטחת הקשר של קטין עם הוריו, כאשר המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם. בית המשפט לענייני משפחה ייתן החלטה בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה.

• מי רשאי להגיש תביעה ראשון בתום ההליך?

  +

  הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. עומדים לרשותו 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים להגיש תביעה לערכאה לבחירתו. אם לא הגיש, או הגיש רק בחלק מהעניינים, הצד השני רשאי להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו.

• כמה עולה הליך יישוב הסכסוך?

  +

  ההליך ביחידות הסיוע עצמו אינו כרוך בתשלום. הגשת הבקשה למזכירות הערכאה כרוכה בתשלום אגרה, ומי שאין ביכולתו לשלם רשאי להגיש בקשה לפטור. אם הצדדים בוחרים במגשר או מטפל חיצוני, הם נושאים בשכר טרחתו.

• אפשר להגיש בקשה ליישוב סכסוך פעמיים?

  +

  כל עוד קיימת בקשה ליישוב סכסוך ולא חלפה תקופת עיכוב ההליכים, לא ניתן להגיש בקשה נוספת. אם הוגשה בקשה חדשה בתוך שנה מבקשה קודמת שתקופתה כבר חלפה, זו אחת העילות שבגינן הערכאה המוסמכת רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים.

קישורים שימושיים באתר

לסיכום

בקשה ליישוב סכסוך נראית, במבט ראשון, כמו טופס. בפועל היא נקודת הפתיחה שקובעת את קצב ההליך, את זהות הערכאה שתדון בו, ואת מידת ההזדמנות שיש לצדדים לסיים את הסכסוך בהסכמה לפני שהוא מתקבע. לוח הזמנים ידוע מראש, החריגים מוגדרים בחוק ובתקנות, וזכות הראשונים היא ברורה. מה שאינו ידוע מראש הוא כיצד כל אלה מתיישבים עם הנסיבות הספציפיות של משפחה מסוימת: מה דחוף ומה יכול להמתין, איזו ערכאה משרתת את התמונה הכוללת, והאם מסלול מוסכם הוא ריאלי בנקודת הזמן הזו. אלה שאלות שנכון לברר לפני ההגשה, לא אחריה.

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו. לקבלת ייעוץ מותאם יש לפנות לעורך דין.