הסכם חיים משותפים לא מסדיר ירושה: שלושת הפערים שרק צוואה סוגרת
הסכם חיים משותפים קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג, אך אינו קובע מי יירש את מי. בישראל, סעיף 8 לחוק הירושה מבטל כל הוראת ירושה שנכללת בהסכם, סעיף 55 מעניק לידועים בציבור זכות מותנית בלבד, וסעיף 147 מוציא פנסיה, ביטוח וקופות גמל מהעיזבון. שלושת הפערים האלה נסגרים רק בשילוב של הסכם, צוואה והוראת מוטבים מעודכנת.
הבחנה מרכזית
התשובה הקצרה: מה ההסכם כן קובע, ומה הוא אינו יכול לקבוע
זוגות רבים החיים יחד ללא נישואין עורכים הסכם חיים משותפים מתוך הנחה שההסכם "מסדיר הכול" - גם את מה שיקרה במקרה של פרידה וגם את מה שיקרה במקרה של פטירה. ההנחה הזו נכונה רק במחציתה, וההבחנה בין שני המצבים היא אחת ההבחנות המשפטיות החשובות ביותר עבור ידועים בציבור בישראל.
היקף העיזבון מול חלוקת העיזבון
הסכם חיים משותפים קובע מה שייך לכל אחד מבני הזוג בעודם בחיים, ובכך מגדיר מהו היקף העיזבון של כל אחד מהם. צוואה קובעת כיצד יחולק אותו עיזבון לאחר הפטירה. אלו שני מסמכים עם שתי מטרות שונות, והאחד אינו מחליף את השני.
הדוגמה הפשוטה: בני זוג ערכו הסכם ולפיו הדירה הרשומה על שם אחד מהם תיחשב משותפת בחלקים שווים. ההסכם אכן מעביר מחצית מהדירה לבן הזוג השני. אבל את המחצית הנותרת - זו שנשארה בבעלות בעל הרישום - יורשים יורשיו על פי דין, אלא אם השאיר צוואה. ההסכם הגדיל את חלקו של בן הזוג, אך לא הפך אותו ליורש.
פער ראשוןסעיף 8 לחוק הירושה: כל "סעיף ירושה" בהסכם - בטל
זהו הפער שהכי קשה לזוגות לעכל, משום שהוא נוגד את ההיגיון החוזי הרגיל. סעיף 8(א) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו, שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים. סעיף 8(ב) מוסיף כי מתנה שנועדה להיות מוקנית למקבל רק לאחר מותו של הנותן אינה בת תוקף, אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות החוק.
המשמעות המעשית חדה: אם הסכם החיים המשותפים כולל סעיף בנוסח "במקרה של פטירת אחד מבני הזוג, יעבור מלוא הרכוש לבן הזוג הנותר בחיים" - הסעיף הזה בטל. לא ניתן לאכיפה, לא מהווה צוואה, ולא יעניק לבן הזוג הנותר בחיים דבר. אותו סעיף עצמו יכול אף לעורר מחלוקת פרשנית מול יורשים אחרים, שיטענו כי המנוח סבר שהסדיר את הנושא ולכן לא ערך צוואה.
נקודה שכדאי לבדוק כבר עכשיו: אם ברשותכם הסכם חיים משותפים שנחתם בעבר, שווה לבדוק אם הוא כולל סעיף שמתיימר לחלק רכוש לאחר פטירה. סעיף כזה אינו רק חסר תוקף - הוא עלול ליצור ביטחון מוטעה שמונע עריכת צוואה בזמן.
סעיף 55: "מעין צוואה" היא רשת ביטחון מותנית, לא תחליף לצוואה
סעיף 55 לחוק הירושה, שכותרתו "מעין צוואה", הוא ההסדר שמכוחו ידועים בציבור עשויים לרשת זה את זה גם ללא צוואה. לשונו: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
ההסדר הזה נדיב לכאורה, אך הוא כפוף לתנאים מצטברים שכל אחד מהם ניתן לתקיפה בבית המשפט:
ארבעת התנאים שיש להוכיח
| התנאי | מה נדרש להוכיח | היכן זה נשבר בפועל |
|---|---|---|
| חיי משפחה | יחסי אישות, קרבה רגשית, נאמנות וכוונה לקשור גורל | קשר שהתערער בשנה האחרונה, מגורים נפרדים תקופתיים |
| משק בית משותף | שיתוף במגורים ובהוצאות המחיה השוטפות | הפרדה כלכלית מלאה, חשבונות נפרדים לחלוטין |
| שני הצדדים פנויים | אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר בשעת הפטירה | בן זוג שלא השלים הליך גירושין קודם |
| אין הוראה אחרת בצוואה | המנוח לא השאיר צוואה המנשלת את בן הזוג | צוואה ישנה מתקופה קודמת שמעולם לא עודכנה |
שימו לב במיוחד לשורה האחרונה. סעיף 55 נסוג מפני צוואה קיימת, גם צוואה ישנה שנערכה לפני שהקשר הנוכחי בכלל התחיל. אדם שערך צוואה לטובת ילדיו לפני עשרים שנה, ולאחר מכן ניהל קשר זוגי ממושך ללא נישואין, הותיר את בן זוגו מחוץ לתמונה בלי לדעת זאת.
גם כשהתנאים מתקיימים: הוכחה אינה מובנת מאליה
הכרה במעמד של ידועים בציבור אינה מקנה אוטומטית זכות בעיזבון בהיקף שבן הזוג מצפה לו. הפסיקה בישראל דורשת, לצד הוכחת הזוגיות, גם הוכחה של כוונת שיתוף רכושית, ונטל ההוכחה המוטל על הטוען לשיתוף נחשב נטל מוגבר. יתרה מכך, בתי המשפט התייחסו לא אחת לעצם הבחירה של בני הזוג שלא להינשא כראיה אפשרית לכך שהם לא ביקשו להחיל על עצמם את מלוא מערכת הזכויות והחובות של נישואין. במילים אחרות, אותה בחירה שהובילה לעריכת ההסכם עשויה לפעול נגד הטוען לזכות ירושה.
נקודה נוספת שכדאי להכיר: לשון הסעיף מדברת ב"איש ואשה". בפסיקה נקבע כי אין לראות בכך הסדר שלילי כלפי בני זוג מאותו מין, אך זהו בדיוק סוג השאלה הפרשנית שצוואה מייתרת מראש, במקום להשאיר אותה להכרעה שיפוטית אחרי הפטירה.
פער שלישיסעיף 147: פנסיה, ביטוח וקופות גמל אינם בעיזבון כלל
הפער השלישי הוא היחיד שאפילו צוואה מנוסחת היטב אינה סוגרת. סעיף 147 לחוק הירושה קובע כי סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים, או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון - זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.
אלה לרוב הכספים הגדולים ביותר שאדם משאיר אחריו. הם עוברים ישירות למי שרשום כזכאי אצל הגוף המנהל, ולא ליורשים על פי הצוואה. צוואה שכתוב בה "כל רכושי לבן זוגי" פשוט אינה חלה עליהם.
קרן פנסיה מול ביטוח מנהלים וקופת גמל: שני מנגנונים שונים
| סוג החיסכון | מי מקבל את הכסף | מה נדרש מבני הזוג |
|---|---|---|
| קרן פנסיה מקיפה | שאירים כהגדרתם בתקנון הקרן. ידוע או ידועה בציבור נכללים בדרך כלל, בכפוף להוכחת הקשר מול הקרן | לוודא מהי הגדרת בן הזוג בתקנון הספציפי ולשמור ראיות לקיום הקשר |
| ביטוח מנהלים ופוליסות חיים | המוטבים הרשומים בפוליסה | לעדכן את הוראת המוטבים בפועל מול חברת הביטוח |
| קופת גמל וקרן השתלמות | המוטבים הרשומים. בהעדר מוטבים, הכספים מועברים ליורשים | לבדוק מי רשום כיום, לעיתים מדובר בשם שנרשם לפני שנים רבות |
ההבדל המהותי: בקרן פנסיה, זהות הזכאים נקבעת בתקנון הקרן. התקנון הוא שקובע, ולא הסכם פרטי בין בני הזוג ולא צוואה. לעומת זאת בביטוח מנהלים ובקופת גמל, ההוראה הקובעת היא הוראת המוטבים שרשומה אצל הגוף המנהל. בשני המקרים, הסכם החיים המשותפים אינו מחייב את הגוף המשלם, שכן הוא אינו צד להסכם.
התרחיש שחוזר בשטח: אדם ניהל קשר זוגי ממושך ללא נישואין, ערך הסכם חיים משותפים ואף צוואה - אבל הוראת המוטבים בקופת הגמל שלו נותרה על שמו של בן זוג מנישואין קודמים, מלפני שני עשורים. הצוואה לא עוזרת כאן. בדיקה של הוראות המוטבים היא פעולה קצרה, ומומלץ לבצע אותה בליווי מקצועי לצד עריכת ההסכם.
איזה מסמך סוגר איזה פער
| הסוגיה | הסכם חיים משותפים | צוואה | הוראת מוטבים ותקנון |
|---|---|---|---|
| מה שייך לכל אחד בחיים | כן, זהו תפקידו המרכזי | לא | לא |
| חלוקת רכוש בפרידה | כן | לא | לא |
| מי יורש לאחר פטירה | לא, סעיף 8 מבטל הוראה כזו | כן | לא |
| הגנה על ילדים מקשר קודם | חלקית, דרך הפרדת רכוש | כן | רלוונטי לכספי חיסכון בלבד |
| פנסיה, ביטוח וקופות גמל | לא | לא, לפי סעיף 147 | כן, זהו המסלול היחיד |
שישה שלבים לסגירת שלושת הפערים
-
1
מיפוי הנכסים לפי שני סלים
הפרידו בין נכסים שעוברים דרך העיזבון (דירה, חשבונות בנק, רכב, נכסים עסקיים) לבין נכסים שאינם עוברים דרכו (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות). כל סל מטופל במסמך אחר.
-
2
עריכה או עדכון של הסכם החיים המשותפים
ההסכם קובע את היקף העיזבון של כל אחד. ככל שהוא מדויק וברור יותר בשאלת הבעלות, כך פוחת מרחב המחלוקת מול יורשים אחרים בהמשך. הסכם תקף נדרש להיעשות בכתב ולהיחתם בידי שני הצדדים.
-
3
שקילת אישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה
אישור אינו תנאי לתוקף ההסכם, אך הוא מקנה לו מעמד של פסק דין ומקשה על טענות עתידיות בדבר אי הבנה או חתימה שלא מרצון. זהו שיקול משמעותי במיוחד כאשר צפויה התנגדות מצד יורשים אחרים.
-
4
עריכת צוואה נפרדת לכל אחד מבני הזוג
זהו המסמך היחיד שמסדיר חלוקת עיזבון. יש לוודא שהצוואה עולה בקנה אחד עם ההסכם ואינה סותרת אותו, ולבחון האם צוואות הדדיות מתאימות למצב הספציפי או דווקא מגבילות יתר על המידה.
-
5
איתור ובדיקה של כל הוראות המוטבים
בקשו מהגופים המנהלים את הרישום העדכני בכל מוצר חיסכון וביטוח, ובדקו מול תקנון קרן הפנסיה מהי הגדרת בן הזוג ואילו ראיות נדרשות. עדכון הוראת מוטבים נעשה מול הגוף המנהל, ולא במסגרת ההסכם או הצוואה.
-
6
קביעת מועד לבדיקה חוזרת
לידת ילד, רכישת נכס, קבלת ירושה, מעבר מקום עבודה או החלטה להינשא - כל אחד מאלה משנה את התמונה. שינוי מעמד לנישואין משפיע במיוחד, שכן הוא עשוי להעביר את בני הזוג לתחולת הסכם ממון וחוק יחסי ממון.
ארבע טעויות שחוזרות בתיקים מהסוג הזה
-
להסתמך על סעיף ירושה שנכלל בהסכם
סעיף כזה בטל מכוח סעיף 8 לחוק הירושה, ובמקרים לא מעטים הוא זה שגרם לזוג לדחות את עריכת הצוואה.
-
להניח שסעיף 55 יעשה את העבודה
הסעיף מותנה בארבעה תנאים, נסוג מפני כל צוואה קיימת, ומחייב הוכחה של כוונת שיתוף בנטל מוגבר.
-
לשכוח שצוואה ישנה עדיין בתוקף
צוואה מתקופת חיים קודמת גוברת על סעיף 55, גם אם נערכה שנים רבות לפני תחילת הקשר הנוכחי.
-
לא לבדוק את הוראות המוטבים
הכספים הגדולים ביותר נמצאים לרוב מחוץ לעיזבון, ואף מסמך משפחתי פרטי אינו משנה את מי שרשום אצל הגוף המנהל.
שאלות נפוצות
-
האם הסכם חיים משותפים יכול לקבוע מי יירש?
+לא. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע כי הסכם בדבר ירושתו של אדם, שנעשה בחייו, בטל. הוראה בהסכם המחלקת רכוש לאחר פטירה חסרת תוקף. הדרך היחידה לקבוע חלוקת עיזבון היא צוואה שנערכה לפי הוראות חוק הירושה.
-
אם אנחנו ידועים בציבור, האם בן הזוג יורש אוטומטית?
+לא אוטומטית. סעיף 55 לחוק הירושה מקנה זכות מותנית בארבעה תנאים: חיי משפחה, משק בית משותף, שני הצדדים אינם נשואים לאדם אחר, ואין הוראה אחרת בצוואה. כל תנאי ניתן לתקיפה, וההוכחה נעשית בבית המשפט לאחר הפטירה.
-
מה גובר, צוואה ישנה או סעיף 55?
+הצוואה. סעיף 55 חל רק "כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש". צוואה שנערכה שנים רבות לפני תחילת הקשר הנוכחי עדיין תקפה ותגבר, אלא אם בוטלה או עודכנה כדין.
-
האם צוואה מסדירה גם את כספי הפנסיה והביטוח?
+ככלל לא. סעיף 147 לחוק הירושה מוציא מהעיזבון סכומים המשתלמים עקב מוות לפי חוזה ביטוח או חברות בקופת קצבה או תגמולים, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון. כספים אלה עוברים לפי תקנון הקרן או לפי הוראת המוטבים.
-
האם חובה לאשר הסכם חיים משותפים בבית המשפט?
+אין חובה. הסכם תקף נדרש להיעשות בכתב ולהיחתם בידי שני הצדדים, והוא מחייב מרגע החתימה מכוח דיני החוזים. עם זאת ניתן ומומלץ לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה, מה שמקנה לו מעמד של פסק דין ומחזק אותו מול טענות עתידיות.
-
אנחנו זוג מאותו מין. סעיף 55 חל עלינו?
+לשון הסעיף מדברת ב"איש ואשה", ובפסיקה נקבע כי אין לראות בכך הסדר שלילי כלפי בני זוג מאותו מין. עם זאת, מדובר בשאלה פרשנית שתוכרע בבית המשפט לאחר הפטירה. עריכת צוואה מייתרת את הדיון מראש.
-
יש לי ילדים מקשר קודם. איך מגנים גם עליהם וגם על בן הזוג?
+זהו בדיוק המקרה שבו הפרדה בין המסמכים חיונית. ההסכם מגדיר איזה רכוש נשאר בבעלות נפרדת, והצוואה קובעת את חלוקתו. הפתרון תלוי בהרכב הנכסים ובמערכת היחסים, ומחייב תכנון פרטני ולא נוסח כללי.
-
מה קורה להסכם אם נחליט להתחתן?
+עם הנישואין חלות הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, והסכם החיים המשותפים עלול לאבד מתוקפו. מומלץ להסדיר זאת מראש ולבחון המרה של ההסכם להסכם ממון מאושר, ובמקביל לעדכן את הצוואה ואת הוראות המוטבים.
נושאים קשורים באתר
לסיכום
הסכם חיים משותפים הוא מסמך חשוב, אך הוא מסמך אחד מתוך שלושה. הוא מגדיר את היקף העיזבון, הצוואה מגדירה את חלוקתו, והוראת המוטבים או תקנון הקרן מגדירים את מה שכלל אינו נכנס לעיזבון. סעיפים 8, 55 ו-147 לחוק הירושה הם שמתווים את הגבולות בין שלושת המסמכים, וכל אחד מהם סוגר פער שהאחרים אינם מסוגלים לסגור.
הבשורה הטובה היא שמדובר בתכנון יזום ולא בהתדיינות. מיפוי נכון של הנכסים, בדיקה של המסמכים הקיימים והתאמה ביניהם הם הליך מסודר, שנעשה בזמן שבו שני בני הזוג נמצאים באותו צד של השולחן. במשרדנו מלווים זוגות בהסדרה כוללת של הסכם, צוואה ותכנון עתידי, מתוך ראייה אחת ולא כמסמכים מנותקים. ניתן לעשות זאת גם במסלול של גישור משפחה, כאשר בני הזוג מעדיפים תהליך משותף ומוסכם.
נסגור יחד את הפערים לפני שהם הופכים לסכסוך
פגישת ייעוץ אחת מספיקה כדי למפות את הנכסים, לזהות אילו מסמכים חסרים ואילו מהם דורשים עדכון. הפנייה נשמרת בסודיות מלאה.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו לפי נסיבותיו. לקבלת ייעוץ מותאם אישית יש לפנות לעורך דין.