בפרק ב' הצוואה מפסיקה להיות מסמך טכני והופכת לכלי איזון בין שתי נאמנויות אמיתיות: לבן או בת הזוג שאיתם בוחרים לחיות היום, ולילדים שנולדו לפני הקשר הזה. ברירת המחדל של חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לא נבנתה למשפחות מורכבות, ולכן היא מייצרת דווקא במשפחות האלה שותפות כפויה בין אנשים שלא בחרו זה בזה. המדריך הזה מסביר מה קורה בלי צוואה, אילו כלים משפטיים באמת עומדים לרשותכם, ואילו זכויות אי אפשר לשלול גם בצוואה מנוסחת היטב.
בזוגיות ראשונה שבה כל הילדים משותפים, האינטרסים בדרך כלל מיושרים: מה שיגיע לבן הזוג יגיע בסופו של דבר גם לילדים. בפרק ב' ההנחה הזו קורסת. הרכוש שנצבר לפני הקשר הנוכחי, הדירה שהתקבלה בגירושין הקודמים, הכספים שנחסכו למען הילדים - כל אלה נכנסים למערכת אחת עם בן זוג שלרוב יש לו ילדים משלו ותכנון עיזבון משלו.
נוסף על כך, פרק ב' מביא איתו לוחות זמנים לא סימטריים: פערי גיל, ילדים בגילאים שונים, התחייבויות מהסכם גירושין קודם, ולעיתים גם ידועים בציבור שלא נישאו כלל. כל אחד מהמשתנים האלה משנה את התוצאה המשפטית, ולכן פתרון שהתאים למשפחה אחת עלול להיות הרסני במשפחה אחרת.
צוואה בפרק ב' היא תכנון עיזבון של אדם שנמצא בזוגיות שנייה או מאוחרת ויש לו ילדים מקשר קודם. המטרה שלה כפולה: להבטיח את יציבות המחיה של בן או בת הזוג הנוכחיים, ובמקביל לשמר את זכויות הילדים ברכוש שנצבר לפני הקשר. מדובר בתכנון משולב, שנשען בדרך כלל על צוואה יחד עם הסכם ממון או הסכם חיים משותפים, ולא על מסמך בודד.
כשאדם נפטר בלי צוואה, העיזבון מתחלק לפי הירושה על פי דין. סעיף 11 לחוק הירושה קובע שבן הזוג נוטל את המיטלטלין של משק הבית המשותף, לרבות מכונית הנוסעים, ולצד זאת מחצית משאר העיזבון כאשר המוריש הותיר ילדים או צאצאיהם או הורים. המחצית הנותרת מתחלקת בין הילדים בחלקים שווים, לפי סעיף 13.
במשפחה מסורתית התוצאה הזו סבירה. בפרק ב' היא יוצרת מצב שבו הילדים מהנישואים הראשונים הופכים לשותפים בנכס עם בן זוג שאינו ההורה שלהם, לעיתים בדירה שנרכשה שנים לפני שהכיר את אביהם או את אמם. שותפות כזו מתפרקת בדרך כלל באחת משתי דרכים: הסכמה שמושגת בקושי, או הליך משפטי ארוך.
| הסוגיה | בלי צוואה (ירושה על פי דין) | עם תכנון מותאם לפרק ב' |
|---|---|---|
| הדירה שהובאה לקשר | נכנסת לעיזבון ומתחלקת בין בן הזוג לילדים כשותפים בנכס אחד | ניתן להסדיר זכות מגורים לבן הזוג לצד שמירת הבעלות לילדים |
| מי מחליט על מכירה | נדרשת הסכמה בין שותפים שלא בחרו זה בזה, אחרת פונים לבית המשפט | מנגנון החלטה, מועדים ותנאי מימוש נקבעים מראש בכתב |
| ילדים משני הקשרים | רק ילדי המוריש יורשים אותו, ילדי בן הזוג אינם יורשים | אפשר לקבוע במפורש חלוקה מדורגת או שוויונית לפי רצון המצווה |
| ודאות ומניעת סכסוך | נמוכה, החלוקה נקבעת בדיעבד מול יורשים שאינם מסכימים | גבוהה יותר, הכוונה מתועדת בזמן אמת ובליווי מקצועי |
נקודה שרבים מפספסים: לפי סעיף 8(א) לחוק הירושה, הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו - בטלים. כלומר, ילד בוגר לא יכול לחתום בחיי ההורה על ויתור מחייב על חלקו בעיזבון, וגם בן זוג לא יכול. את ההסדרה יש לעשות בכלים שהחוק מכיר בהם, ולא בהסכמים פנימיים במשפחה.
צוואה שנכתבה בזמן הנישואים הראשונים ממשיכה לעמוד בתוקפה עד שמבטלים אותה. גירושין כשלעצמם אינם מבטלים אוטומטית הוראה לטובת בן הזוג לשעבר, ולכן צוואה שנשכחה במגירה עלולה לסתור לחלוטין את הכוונה הנוכחית.
סעיף 147 לחוק הירושה קובע שסכומים שיש לשלם עקב מוות לפי חוזה ביטוח, חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים אינם בכלל העיזבון, אלא אם הותנה אחרת. המשמעות: טופס מוטבים ישן בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים עשוי להכריע בניגוד גמור לצוואה החדשה.
הסכם ממון או הסכם חיים משותפים קובעים מה שייך למי בחיים, והצוואה קובעת לאן זה עובר לאחר המוות. שני המסמכים חייבים לדבר באותה שפה. כשהם סותרים זה את זה, נוצר בדיוק הפתח שממנו מתחילות התנגדויות.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן הוראה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה - בטלה. בפרק ב', שבו בן הזוג החדש לעיתים הוא זה שמתאם את הפגישה ומסיע למשרד, זו סכנה ממשית ומוחשית.
סעיף 42 לחוק הירושה מאפשר לצוות לשניים כך שהשני יזכה אחרי הראשון. אלא שסעיף 42(ב) קובע שהראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני יזכה רק במה ששייר הראשון - אף שאין הראשון יכול לגרוע מזכות השני באמצעות צוואה. ניסוח לא מדויק כאן עלול להפוך הגנה מדומה לנכס שנשחק עד תום.
בדיקה של המסמכים הקיימים, כולל טופסי המוטבים והסכמי הרכוש, היא הצעד הראשון והזול ביותר בתכנון עיזבון בפרק ב'.
בניגוד לרושם הרווח, תכנון עיזבון בפרק ב' לא נשען על מסמך אחד אלא על שילוב של כמה כלים שפועלים בשכבות. כל כלי עונה על שאלה אחרת, ולכן החוזק של התוכנית נמדד בהתאמה ביניהם.
| הכלי | על מה הוא עונה | מתי הוא מתאים במיוחד בפרק ב' |
|---|---|---|
| צוואה אישית | מה קורה לרכוש שלי אחרי מותי | כשכל צד רוצה לשמור על גמישות מלאה לשנות את הצוואה בעתיד |
| צוואה הדדית | הסתמכות הדדית בין בני זוג על צוואת הצד השני | כשיש רצון בהתחייבות ארוכת טווח, אך חשוב להכיר את מגבלות הביטול שבסעיף 8א |
| הוראת יורש אחר יורש | מי מקבל את מה שנשאר אחרי בן הזוג | כשרוצים לאפשר לבן הזוג להמשיך לחיות מהנכס, ובסופו להעביר את היתרה לילדים |
| הסכם ממון | מה שייך למי כבר בחיים | כשמובאים לקשר נכסים קודמים שצריך למנוע את התערבבותם |
| הסכם חיים משותפים | אותה שאלה, כשבני הזוג אינם נשואים | בזוגיות של ידועים בציבור, שבה מעמד הרכוש והירושה פחות מוסדר |
| ייפוי כוח מתמשך | מי מחליט בשמי אם לא אוכל להחליט בעצמי | כשיש חשש למאבק בין בן הזוג לילדים על החלטות רפואיות או רכושיות בחיים |
| הסכם חלוקת עיזבון | איך היורשים מחלקים ביניהם בפועל | אחרי הפטירה, כשיש רצון להימנע מהתדיינות ולהתאים את החלוקה למציאות |
שימו לב להבחנה חשובה: סעיף 27 לחוק הירושה קובע כי התחייבות לעשות צוואה, לשנותה או לבטלה אינה תופסת, והוראת צוואה השוללת או מגבילה את זכות המצווה לשנות אותה - בטלה. במילים אחרות, אי אפשר "לנעול" צוואה באמצעות התחייבות חוזית. הכלי היחיד שהחוק מכיר בו לצורך הסתמכות בין בני זוג הוא הצוואה ההדדית לפי סעיף 8א, שיש לה כללי ביטול משלה, לרבות חובת הודעה בכתב בחיי שני בני הזוג, והסתלקות או השבה לאחר פטירת אחד מהם.
גבולות התכנוןחלק מהזכויות בחוק הירושה חזקות יותר מהצוואה עצמה. הכרה בהן מראש מונעת אכזבות ומייצרת תכנון עמיד יותר.
פרק רביעי לחוק הירושה מקנה לבן הזוג, לילדים ולהורים של המוריש זכות למזונות מן העיזבון כשהם זקוקים להם, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה. סעיף 65(ב) קובע במפורש שהוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות זו - בטלה. כלומר, גם צוואה שמדירה לחלוטין בן זוג או ילד קטין אינה חוסמת בקשה למזונות מן העיזבון, בכפוף לתנאים ולשיקולים שבחוק.
סעיף 115 לחוק הירושה עוסק במי שגר בדירת המוריש ערב פטירתו ומאפשר, בתנאים מסוימים, המשך מגורים כדיירים של היורשים שהדירה נופלת בחלקם, כאשר דמי השכירות, התקופה והתנאים נקבעים בהסכמה ובהיעדרה על ידי בית המשפט. מדובר בזכות שימוש ולא בזכות בעלות, אך בפרק ב' היא לעיתים הגורם המרכזי שקובע האם הדירה תימכר או לא.
סעיף 30 לחוק הירושה מבטל הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית. בפרק ב', שבו לעיתים קיימת תלות של המצווה בבן הזוג המטפל, טענת השפעה בלתי הוגנת היא אחת העילות השכיחות בהתנגדויות. תיעוד נכון של הליך עריכת הצוואה, כשירות המצווה והיעדר מעורבות של נהנים הוא לכן חלק מהותי מהעבודה, ולא פורמליות.
התהליךלא רק נדל"ן וחשבונות בנק, אלא גם קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות השתלמות, מניות בחברה, זכויות עתידיות ונכסים בחו"ל. לכל אחד מהם עשוי לחול משטר משפטי שונה.
זיהוי מה הובא לקשר, מה נצבר בתוכו, והיכן הגבול היטשטש. זה השלב שבו מתברר אם נדרש הסכם ממון או הסכם חיים משותפים לצד הצוואה.
הסכם גירושין קודם, צוואות ישנות, טופסי מוטבים, ערבויות והתחייבויות לילדים. לא אחת מתגלה בשלב הזה סתירה שהייתה נותרת נסתרת עד לאחר הפטירה.
חלוקה מיידית, יורש אחר יורש, זכות מגורים לתקופה, נאמנות או שילוב ביניהם. הבחירה תלויה בגילאים, בסוג הנכסים וברמת האמון בין הצדדים.
צוואה בעדים לפי סעיף 20 או צוואה בפני רשות לפי סעיף 22, ללא נוכחות של נהנים, עם תיעוד מתאים של נסיבות העריכה. אפשר גם להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה לפי סעיף 21.
עדכון טופסי מוטבים, התאמת ייפוי הכוח המתמשך, ובחינה מחודשת בכל אירוע משמעותי: נישואים, לידה, מכירת נכס או שינוי במצב הבריאותי.
חלק ניכר מההתנגדויות לצוואה בפרק ב' לא נובע מהוראה משפטית פגומה אלא מהפתעה. ילדים שלא ידעו, בן זוג שהניח אחרת, ומסמך שנחשף רק אחרי הפטירה. ככל שהתוכנית מתועדת ומוסברת בזמן אמת, כך פוחת הסיכוי שהיא תתפרק בבית המשפט.
במשפחות שבהן קיים כבר מתח, גישור משפחה יכול לשמש מרחב מסודר לשיחה הזו, לפני שהיא הופכת לתביעה. גישור אינו מחליף את הצוואה ואינו כובל את המצווה, אך הוא מאפשר להניח את הציפיות על השולחן ולבנות פתרון שכל הצדדים מבינים את ההיגיון שלו. במקרים רבים דווקא ההסכמה על התהליך, ולא על הסכומים, היא זו שמונעת את הקרע.
עקרון חופש הציווי מאפשר למצווה לקבוע את חלוקת רכושו, כולל הוראה שאינה מזכה את הילדים. עם זאת, סעיף 65(ב) לחוק הירושה קובע שהוראה השוללת זכות למזונות מן העיזבון בטלה, וילדים זכאים עשויים לפנות לבית המשפט. בנוסף, צוואה מדירה מגדילה מהותית את הסיכון להתנגדות.
לא. חוק הירושה אינו קובע ביטול אוטומטי של הוראת צוואה עקב גירושין. ביטול נעשה לפי סעיף 36, באחת הצורות לעשיית צוואה או בהשמדתה, או באמצעות צוואה חדשה הסותרת את הקודמת. לכן מומלץ לערוך צוואה חדשה כחלק מסגירת ההליך הקודם.
לפי סעיף 147 לחוק הירושה, סכומים המשולמים עקב מוות לפי חוזה ביטוח או חברות בקופת קצבה או תגמולים אינם חלק מהעיזבון, אלא אם הותנה אחרת. הזכאות נקבעת לפי תקנון הגוף המוסדי וטופס המוטבים, ולכן יש לעדכן אותם בנפרד מהצוואה.
סעיף 55 לחוק הירושה קובע הסדר של מעין צוואה: בני זוג החיים חיי משפחה במשק בית משותף בלי שהם נשואים זה לזה, וכששניהם אינם נשואים לאחר, רואים את הנותר בחיים כזכאי כאילו היו נשואים - אך רק בהיעדר הוראה אחרת בצוואה. ההוכחה עצמה עשויה להיות מורכבת.
לא. סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע שהסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו - בטלים. הסתלקות אפשרית רק לאחר הפטירה, לפי סעיף 6, ורק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש. הסדרה מוקדמת נעשית בכלים אחרים, כמו הסכם ממון וצוואה.
סעיף 42 מאפשר לקבוע שהיורש השני יזכה אחרי הראשון. ההגנה חלקית: היורש הראשון רשאי לעשות בנכס כבתוך שלו והשני זוכה רק במה שנותר, אך הראשון אינו יכול לגרוע מזכות השני באמצעות צוואה. לכן הניסוח המדויק וההגדרה של הנכסים קריטיים.
מומלץ להימנע מכך. סעיף 35 לחוק הירושה מבטל הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, וכן את בן זוגו. מעורבות של נהנה, גם אם נעשתה בתום לב, עלולה לשמש בסיס להתנגדות ולביטול ההוראה שלטובתו.
לפי סעיף 67 לחוק הירושה, עם הגשת בקשה לצו קיום צוואה מפרסם הרשם לענייני ירושה הודעה וקובע זמן להגשת התנגדויות שלא יפחת משבועיים. כל המעוניין רשאי להגיש התנגדות בתוך הזמן שנקבע, וכל עוד לא ניתן הצו. מומלץ לפעול מוקדם ככל האפשר.
צוואה בפרק ב' אינה תרגיל בניסוח אלא החלטה על סדרי עדיפויות. חוק הירושה מציע ברירת מחדל שנבנתה למשפחה אחרת, ולכן מי שאינו מתערב בה למעשה בוחר בתוצאה שכנראה אינו רוצה. תכנון מותאם משלב בין הצוואה לבין הסכם הרכוש, טופסי המוטבים וייפוי הכוח המתמשך, ומכיר מראש בזכויות שאי אפשר לשלול - מזונות מן העיזבון וזכות המגורים. ככל שהמשתנים במשפחה רבים יותר - ילדים בגילאים שונים, נכסים מלפני הקשר, זוגיות שאינה רשומה - כך גדל הפער בין מסמך גנרי לבין תוכנית שבאמת עומדת במבחן.
לכל משפחה מורכבת יש נקודות רגישות משלה: נכס שהובא לקשר, ילד עם צרכים מיוחדים, זוגיות שאינה רשומה או הסכם גירושין ישן שממשיך להשפיע. משרדנו מלווה תכנון עיזבון שמחבר בין דיני משפחה, ירושה וגישור.
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד, משקף את המצב המשפטי נכון למועד הפרסום ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. כל מקרה נבחן לגופו. לקבלת ייעוץ מותאם למצבכם יש לפנות לעורך דין.