יורש אחד מסרב להסכם חלוקת עיזבון: מה עושים כשאין הסכמה?

הסכם חלוקת עיזבון מאפשר ליורשים להחליט יחד מי יקבל איזה נכס. כשאחד היורשים אינו מסכים, אי אפשר להציג את עמדת הרוב כהסכם שמחייב אותו. חוק הירושה קובע מסלול אחר: חלוקה על פי צו של בית המשפט. ההבחנה חשובה במיוחד כשבעיזבון יש דירה, עסק או נכס שלא ניתן לחלק פיזית.

התשובה הקצרה: סירוב אינו מבטל את הירושה, אבל משנה את דרך החלוקה

צו ירושה מצהיר מי היורשים ומה חלקם בעיזבון; הוא אינו מחלק לבדו כל נכס מסוים ביניהם. לכן אפשר להיות יורש של חלק בעיזבון ועדיין לחלוק על השאלה מי יקבל את הדירה או כיצד תטופל פעילות עסקית. סעיף 110 לחוק הירושה מעמיד שתי דרכים לחלוקת נכסי העיזבון: הסכם בין היורשים או צו בית המשפט. סעיף 111 קובע כי בהיעדר הסכם, החלוקה תיעשה לפי צו בית המשפט.

מכאן נובעת הבחנה מעשית: יורש מתנגד אינו מקבל בהכרח את מבוקשו, אבל גם לא ניתן לדלג על עמדתו באמצעות חתימת האחרים בלבד. כשיש מחלוקת, יש לברר מהו הנכס, מה ערכו, מה אומרת הצוואה אם קיימת, ומהי דרך חלוקה שאפשר לבצע לפי הדין. שיחה מסודרת או גישור משפחתי עשויים לעזור לגבש הסכמה לפני הכרעה שיפוטית.

מה ההבדל בין הסכם חלוקה לבין צו חלוקה?

ההסכם נותן למשפחה מרחב לעצב פתרון שמתאים לנכסים וליחסים ביניהם. כאשר אין הסכמה, סעיף 111 מפנה להכרעה שיפוטית. אם המוריש הורה בצוואה כיצד יחולקו נכסים מסוימים, בית המשפט ינהג לפי הוראות אלה, אלא אם שוכנע מטעמים שיירשמו שיש סיבות מיוחדות לסטות מהן. אם אין הוראה כזו, נכנסים לתמונה כללי החלוקה שבסעיפים 112 עד 117.

דירה אחת, כמה יורשים: האם אחד מהם יכול לדרוש אותה?

סעיף 112 מעדיף ככל האפשר חלוקת נכסים בעין, תוך התחשבות בתועלת של נכס מסוים ליורש ובערכו הרגשי עבורו. אבל דירה יחידה אינה תמיד נכס שאפשר לחלק פיזית בלי לפגוע בשווייה. לפי סעיף 113, נכס שאינו ניתן לחלוקה, או שחלוקתו תפחית במידה ניכרת מערכו, עשוי להימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שהמחיר לא יפחת ממחיר השוק. אם איש מהיורשים אינו מסכים לרכוש את הנכס במסלול זה, החוק מורה על מכירתו ועל חלוקת דמי המכר.

הכלל הזה אינו אומר שכל מחלוקת על דירה מסתיימת מיד במכירה. תחילה צריך להבין מה בדיוק כלול בעיזבון, אם הצוואה קובעת הוראות לגבי הדירה, ואם קיימות זכויות אחרות שיש להביא בחשבון. משק חקלאי, למשל, כפוף להסדר ייחודי בסעיף 114, ולכן אין להעתיק אליו אוטומטית את התשובה הנוגעת לדירה רגילה.

מה כדאי לברר לפני שמגישים בקשה לבית המשפט?

כדאי להפריד בין מחלוקת על עצם הזכאות לירושה לבין מחלוקת על אופן חלוקת הנכסים. צו ירושה או צו קיום צוואה מטפלים בבסיס הזכאות; הצעת חלוקה עוסקת בשאלה המעשית של הקצאת הנכסים. לצד זאת חשוב לרכז מסמכי בעלות, מידע על שווי הנכסים, מצב חובות העיזבון וכל הוראה רלוונטית בצוואה. סעיף 109 לחוק מתייחס לשווי הנכסים בזמן החלוקה ולשבח, לפירות ולפחת בתקופה שעד החלוקה. לכן מחלוקת ישנה על שווי דירה עשויה להשתנות ככל שהזמן עובר.

אם מונה מנהל עיזבון, החוק מטיל עליו להציע ליורשים תוכנית חלוקה ולנסות להביאם להסכמה; בהיעדר הסכם הוא מביא תוכנית לפני בית המשפט. עצם המינוי אינו הופך את עמדתו להחלטה מחייבת במקום בית המשפט. לפני חלוקת יתרת העיזבון יש לבדוק גם חובות וזכויות שיש לסלק מן העיזבון לפי הוראות החוק.

אפשר לפנות אל קורל נורמן שבירו - משרד עו"ד וגישור בטלפון 03-5000202 כדי לבחון אם ניתן לגבש הסכם חלוקת עיזבון או שיש צורך בהליך לחלוקה לפי צו.

שאלות נפוצות

לסיכום

סירוב של יורש להסכם חלוקת עיזבון אינו סוף הדרך. הוא מעביר את מוקד העבודה מהשגת חתימות לבירור מסודר של הנכסים ושל דרך חלוקתם. חוק הירושה מאפשר הסכם, ובהיעדרו צו בית משפט. כשמדובר בנכס שלא ניתן לחלק בעין, יש לבדוק את מנגנון סעיף 113 ואת החריגים המתאימים לנכס. החלטה על דרך הפעולה צריכה להישען על מסמכי העיזבון ועל ייעוץ פרטני.

מקורות משפטיים

חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיפים 107, 109-114, בקובץ חיקוקים ממשלתי; הסבר רשמי על צו ירושה ותפקידו.

המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי; לקבלת ייעוץ מותאם יש לפנות לעורך דין.