מאיפה מתחילים גירושין? מדריך שלב-אחר-שלב

קיבלתם החלטה קשה, ועכשיו עומדת שאלה מבלבלת: מה עושים קודם? בניגוד לרושם הרווח, הליך גירושין בישראל לא מתחיל בבית המשפט אלא בשלב מקדים ומסודר. במדריך הזה נפרק את התהליך לשלבים פשוטים — מה כל שלב אומר, כמה זמן הוא לוקח ומה חשוב לדעת בכל אחד — כדי שתבינו בדיוק לאן אתם נכנסים ותוכלו לקבל החלטות בראש שקט.

Illustration of a clear path with milestone markers leading from a closed door to an open horizon, symbolizing the stages of the divorce process and a new beginning.

קודם כול — איך בנוי התהליך?

לפני שנצלול לפרטים, הנה התמונה הגדולה. הליך גירושין בישראל בנוי כמו מסלול בעל ארבע תחנות: בקשה ליישוב סכסוך ← פגישות מהו"ת ← תקופת המתנה קצרה ← ואז צומת שבו בוחרים אם להגיע להסכם או לפנות לתביעה. נעבור על כל תחנה לאט ובפשטות.

שני מושגים שכדאי להכיר מראש

בקשה ליישוב סכסוך — טופס פתיחה שמגישים לפני כל תביעה. פגישת מהו"ת — פגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, שבה בודקים אם אפשר להגיע להסכמות בלי מלחמה משפטית. שני אלה הם השלב הראשון בכל הליך.

שלב 1 — מגישים בקשה ליישוב סכסוך

זה הצעד הראשון בפועל. במקום להגיש מיד תביעה, מגישים טופס קצר (טופס 1) ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הטופס הזה לא מפרט את כל הטענות — הוא רק מודיע שיש סכסוך ומתחיל את התהליך.

  • א

    מה ממלאים?

    פרטים מזהים של שני בני הזוג, פרטי הילדים וסוג הסכסוך. אין צורך לפרט את כל המחלוקות בשלב הזה.

  • ב

    כמה זה עולה?

    הגשת הבקשה כרוכה באגרה לבית המשפט. פגישות המהו"ת עצמן — ללא תשלום. מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל סיוע בעלויות.

  • ג

    איפה מגישים?

    במערכת "נט המשפט", במזכירות בית המשפט או בדואר רשום. אחרי ההגשה, המזכירות קובעת לכם את מועד הפגישה הראשונה.

💡

טיפ להבנה: כבר בשלב הזה יש משמעות למי מגיש קודם ולאיזו ערכאה. נסביר זאת בהמשך — אבל זו הסיבה שכדאי להתייעץ עם עורך דין עוד לפני שלוחצים "הגש".

שלב 2 — מגיעים לפגישות מהו"ת

אחרי ההגשה תקבלו זימון לפגישות ביחידת הסיוע — יחידה מקצועית של משרד הרווחה שיושבת ליד בית המשפט. המטרה שלהן פשוטה: לבדוק יחד אתכם אם אפשר ליישב את הסכסוך בהסכמה, ולתת לכם מידע על האפשרויות.

  • 1

    הפגישה הראשונה

    אתם והעובד/ת הסוציאלי/ת בלבד — בלי עורכי דין. מקבלים מידע על המשמעויות של גירושין ועל דרכים ליישוב בהסכמה.

  • 2

    הפגישות הבאות (עד שלוש)

    כאן כבר אפשר להגיע עם עורך דין. לרוב זה אפילו מומלץ, כדי שתדעו מה הזכויות שלכם לפני שמסכימים על משהו.

  • 3

    כמה זמן זה לוקח?

    הפגישות אמורות להסתיים בתוך 45 ימים מההגשה, עם אפשרות להאריך פעם אחת ב-15 ימים.

🔒

אפשר לדבר בפתיחות: על הפגישות חל חיסיון. מה שנאמר בהן לא ישמש נגדכם בבית המשפט — בדיוק כדי לאפשר שיחה כנה ופתוחה.

שלב 3 — תקופת "ההמתנה" (עיכוב הליכים)

במקביל לפגישות מתחילה תקופה של 60 ימים שנקראת "עיכוב הליכים". אפשר לחשוב עליה כעל פסק זמן מכוון: במשך התקופה הזו אף צד לא יכול להגיש תביעות נגד השני (חוץ ממקרים דחופים). הרעיון הוא לתת לכם מרחב לנהל משא ומתן בלי לחץ של תביעות באוויר. התקופה מורכבת מ-45 ימי פגישות ועוד 15 "ימי צינון", ולעיתים אפשר להאריך אותה עד כ-75 ימים.

בתקופת ההמתנהאפשראי אפשר
להגיש תביעת גירושין / רכוש / מזונותלא בתקופה זו
לבקש סעד דחוף (למשל עיכוב יציאה מהארץ)כן
לנהל משא ומתן או גישורכן, וזה הזמן הטוב לכך

שלב 4 — מגיעים לצומת: הסכם או תביעה?

בסוף התהליך המקדים מגיעה ההחלטה הגדולה. יש שתי דרכים, וההבדל ביניהן הוא בעיקר שאלה של שליטה: עד כמה אתם רוצים לקבוע בעצמכם את התוצאה.

אם הגעתם להסכמה — הסכם גירושין

אם הצלחתם להגיע להבנות, מנסחים הסכם גירושין שמסדיר את כל הנושאים — ילדים, רכוש ומזונות — ומגישים אותו לאישור בית המשפט כדי שיקבל תוקף של פסק דין. הרבה זוגות מגיעים להסכם דווקא דרך גישור גירושין, שהוא הדרך הרגועה והחסכונית יותר.

אם לא הגעתם להסכמה — תביעה

כאן נכנס פרט חשוב: בתום ההמתנה נפתח חלון של 15 ימים שבו רק מי שהגיש את הבקשה הראשונה יכול להגיש תביעה ולבחור באיזו ערכאה — בית משפט למשפחה או בית דין רבני. זה נקרא "מרוץ הסמכויות", וזו הסיבה שהזכרנו קודם שכדאי להבין מראש מי מגיש קודם.

📌

למה הערכאה משנה? כי הדין בכל ערכאה שונה, וזה משפיע על חלוקת הרכוש, על מזונות הילדים ועל האחריות ההורית.

ומה אם המצב דחוף?

לפעמים אי אפשר לחכות. אם יש חשש שבן הזוג יבריח רכוש או יוציא ילד מהארץ, או במקרים של אלימות במשפחה — החוק מאפשר לפנות ישירות לבית המשפט בבקשה לסעד דחוף, בלי לעבור קודם את כל ההליך המקדים. אלה מקרים מוגדרים, ולכן חשוב לבדוק אם המצב שלכם אכן נכנס לתוכם.

שאלות ותשובות

  • מה הצעד הראשון בהליך גירושין בישראל?

    +

    הצעד הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זהו תנאי מקדים שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב ניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בטרם הגשת תביעות.

  • כמה זמן נמשך הליך יישוב הסכסוך?

    +

    פגישות המהו"ת אמורות להתקיים בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, וחלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים (45 ימי פגישות בתוספת 15 ימי צינון). במקרים מסוימים ניתן להאריך עד כ-75 ימים. בתקופה זו הצדדים מנועים מהגשת תביעות, למעט סעדים דחופים.

  • אפשר להגיע למהו"ת עם עורך דין?

    +

    בפגישת המהו"ת הראשונה משתתפים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין. החל מהפגישה השנייה ניתן, ולעיתים מומלץ, להגיע בליווי עורך דין. גם בפגישה הראשונה עורך הדין ממשיך ללוות מאחורי הקלעים ולסייע בקבלת החלטות.

  • כמה עולה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?

    +

    הגשת הבקשה כרוכה באגרה לבית המשפט, ואילו פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע ניתנות ללא תשלום. עלות נוספת עשויה לחול אם הצדדים בוחרים להמשיך לגישור פרטי. מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל השתתפות בעלויות.

  • מי מגיש קודם — וזה משנה?

    +

    כן, זה משמעותי. עם תום עיכוב ההליכים נפתח חלון של 15 ימים שבו רק הצד שהגיש ראשון את הבקשה רשאי לבחור את הערכאה — בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זהו לב מרוץ הסמכויות, ולכן יש חשיבות לתזמון ולייעוץ מוקדם.

  • מה קורה אם בן/בת הזוג לא מסכים/ה להתגרש?

    +

    ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם ללא הסכמה. אם ההליך אינו מסתיים בהסכם, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמקביל תביעות אזרחיות. היעדר הסכמה מאריך את ההליך אך אינו מונע אותו.

לסיכום — מה לוקחים מכאן

עכשיו התמונה ברורה יותר: מתחילים בבקשה ליישוב סכסוך, ממשיכים לפגישות מהו"ת, עוברים תקופת המתנה של 60 ימים, ואז בוחרים בין הסכם לבין תביעה (כולל בחירת ערכאה). אין צורך לדעת הכול מראש — צריך רק לעשות את הצעד הראשון נכון, ומשם מתקדמים שלב אחרי שלב.

לא חייבים לעשות את זה לבד

אם משהו עדיין לא ברור, שיחה אחת יכולה לסדר לכם את הראש. משרד קורל נורמן שבירו — עו"ד וגישור ילווה אתכם צעד-אחר-צעד.

מאמרים שיעזרו לכם להבין יותר