איך מגיעים להסכם גירושין דרך גישור - שלב אחר שלב
הדרך להסכם גירושין דרך גישור בישראל עוברת במסלול קבוע שהחוק מתווה: בקשה ליישוב סכסוך, ארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, הליך גישור שבסופו נחתם הסדר, ואישור ההסכם בערכאה המוסמכת. אי אפשר פשוט להגיש תביעה, ואי אפשר גם פשוט לשבת ולחתום על הסכם. המדריך הזה מפרק את המסלול לארבעה שלבים ברורים, מסביר מה חובה ומה וולונטרי, מתי ההסכם הופך למחייב, ומה קורה אם הגישור אינו מצליח.
נתחיל מהמפה: ארבעה שלבים, שני סוגי הליכים
הבלבול הנפוץ ביותר בהליכי גישור גירושין הוא בין שני דברים שנשמעים דומים אבל אינם אותו דבר: מהו"ת וגישור. מהו"ת הוא שלב חובה שהמדינה מפעילה ללא תשלום, ותכליתו מידע והיכרות. גישור הוא הליך שאתם בוחרים בו, נושאים בעלותו, והוא זה שמייצר בסופו של דבר את ההסכם עצמו. שני השלבים הם חלק מאותו מסלול, אך המעמד המשפטי שלהם שונה לחלוטין.
לפני שנצלול, הנה המפה המלאה:
-
1
בקשה ליישוב סכסוך
מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי. מרגע זה מתחילה תקופת עיכוב הליכים שבה אי אפשר להגיש תביעות בנושאי הסכסוך.
-
2
ארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע
פגישות חובה, ללא תשלום, שמטרתן מידע והיכרות. בסופן ממליצה יחידת הסיוע על ההליך המתאים לכם.
-
3
גישור וגיבוש הסדר
שלב וולונטרי שבו מגשר מלווה אתכם עד לניסוח מסמך שמסדיר את כל הנושאים: ילדים, מזונות, רכוש, פנסיה וגט.
-
4
אישור ההסכם בערכאה
הצדדים מתייצבים לדיון קצר, והשופט או הדיין נותן להסכם תוקף של פסק דין. רק מכאן ההסכם מחייב במלוא הכוח.
שלב 1: בקשה ליישוב סכסוך - למה זה חובה?
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, קובע שמי שרוצה להגיש תביעה בענייני נישואין וגירושין, יחסי ממון, מזונות או כל עניין הנוגע לילד, חייב להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך. התנאי היחיד הוא ששני הצדדים מתגוררים בישראל.
הרעיון פשוט: לפני שהמערכת המשפטית מתחילה לעבוד, נותנים לכם הזדמנות אמיתית לפתור את הדברים בעצמכם. הבקשה מוגשת למזכירות הערכאה שבאזור מקום המגורים המשותף שלכם, או האחרון שהיה לכם, וכרוכה באגרה.
מה זה עיכוב הליכים ולמה זה חשוב לכם
מרגע הגשת הבקשה נכנס לתוקף עיכוב הליכים. בפועל זה אומר שאף אחד מהצדדים לא יכול לרוץ לבית המשפט ולהגיש תביעה בנושאי הסכסוך. התקופה עומדת על 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם הוארכה, ואליה מתווספים חמישה ימים למתן הודעה ועוד 15 ימים.
נקודה שכדאי להכיר לפני שמגישים: בתום התקופה, מי שהגיש ראשון את הבקשה מקבל 15 ימים שבהם רק הוא רשאי להגיש תביעה, לערכאה שהוא בוחר. זה שיקול משמעותי, ולכן כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני ההגשה ולא אחריה.
ומה אם המצב דחוף?
החוק מכיר בכך שיש מצבים שלא סובלים דיחוי. גם בתוך תקופת עיכוב ההליכים ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף, למשל בעניין מזונות או הבטחת קשר של קטין עם הוריו כאשר ההמתנה תגרום נזק, וכן בקשות לסעד זמני כמו עיקול זמני, שמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מן הארץ. בעניינים מסוימים בית המשפט לענייני משפחה נדרש לתת החלטה בתוך 14 ימים.
שלב 2: פגישות מהו"ת - מה באמת קורה שם
מהו"ת הן ראשי תיבות של מידע, היכרות ותיאום. לאחר הגשת הבקשה תוזמנו לארבע פגישות ביחידת הסיוע שליד הערכאה. כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות להארכה אחת של 15 ימים, וההליך אינו כרוך בתשלום.
חשוב לדעת
ההזמנה לפגישת מהו"ת שקולה להזמנה לבית משפט, וחובה להתייצב. על מי שלא מגיע ניתן להטיל הוצאות, וניתן אף למחוק בקשה שהגיש לערכאה. אי הופעה אינה אסטרטגיה, היא סיכון.
מי נמצא בחדר
לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין. מהפגישה השנייה ואילך מותר להגיע עם ייצוג. בפגישות משתתפים עובדים סוציאליים של יחידת הסיוע, וכן עורך דין מטעם היחידה בעל ניסיון בדיני משפחה ובתחום יישוב סכסוכים בהסכמה. אנשי יחידת הסיוע רשאים להיפגש אתכם יחד או בנפרד.
מה מטרת הפגישות
הפגישות נועדו לתת לכם מידע על ההליכים המשפטיים ועל ההשלכות המשפטיות, הרגשיות, החברתיות והכלכליות של גירושין; להכיר את הצדדים ולהעריך את הצרכים ואת טובת הילדים; להציג בפניכם את הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה, כמו ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי וגירושין בשיתוף פעולה; ולעיתים גם לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בנוגע לילדים. בסוף הפגישה האחרונה תקבלו המלצה על ההליך המתאים.
שלב 3: מהמהו"ת אל הגישור
כאן מתחיל השלב שבו ההסכם באמת נבנה. אם החלטתם להמשיך בהליך חלופי, אתם מסכימים ביניכם על תקופת עיכוב ההליכים ופונים למגשר לבחירתכם או לפי המלצת יחידת הסיוע. את שכר טרחת המגשר נושאים הצדדים, אך מי שזכאי לסיוע משפטי בתחום משפחה ומעמד אישי עשוי להיות זכאי להשתתפות בשכר הטרחה.
מה נכנס להסכם
הסדר גישור בגירושין מכסה בדרך כלל את כל התמונה: זמני שהות ואחריות הורית, מזונות ילדים, מדור, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, חלוקת חיסכון פנסיוני, חובות משותפים, וההסדרים הנוגעים לגט ולכתובה. אם יש ביניכם הסכם ממון קודם, יש לבחון כיצד הוא משתלב בהסכם החדש.
האם מה שנאמר בגישור נשאר בגישור
ככלל כן. תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, קובעות שהצדדים מתחייבים שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים שהועלו בו. ההגנה הזו נועדה לאפשר שיחה פתוחה בלי חשש. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הבהירה שהחיסיון הוא דיספוזיטיבי, כלומר ניתן לוותר עליו בהסכמת כל הצדדים.
אם המגשר ניטרלי, מי בכלל שומר עליי?
שאלה מצוינת, והתשובה הכנה היא: לא המגשר. מגשר הוא מי שתפקידו לסייע לצדדים להגיע להסדר מתוך ניהול משא ומתן חופשי, בלי שיש בידו סמכות להכריע. הוא אינו שופט, אינו מייצג אף אחד, ואינו נותן חוות דעת מקצועית בשאלות שבמומחיות. הוא מנהל את השיחה, מברר את הנושאים שבמחלוקת ומציע אפשרויות לפתרון. הניטרליות הזו היא בדיוק מה שהופך את הגישור לאפשרי, אבל היא גם אומרת שאין בחדר מי שמייצג אתכם.
לכן הפרקטיקה המקובלת היא שכל צד נעזר בעורך דין משלו, במקביל להליך הגישור. עורך הדין אינו מנהל את המשא ומתן ואינו הופך אותו לעימות; הוא בודק את ההסדר, מסביר לכם מה בדיוק אתם מוותרים עליו, ומלווה בדיון האישור. שילוב זה שומר על רוח ההסכמה בלי לוותר על ההגנה. יחידות הסיוע עצמן מחויבות לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עורכי דינם לפני שיקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהי.
שלב 4: אישור ההסכם - הרגע שהופך נייר לפסק דין
הסדר גישור חתום אינו עדיין הסכם גירושין מחייב במלוא הכוח. אם הגעתם להסכמה, אתם רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי כדי לתת להסכם תוקף של פסק דין. הפנייה נעשית לערכאה שבתחום שיפוטה מצוי מקום המגורים המשותף שלכם או האחרון שהיה לכם.
הבחנה שחשוב להכיר
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לאשר את הרכיבים האזרחיים של ההסכם, אך לא את מה שנוגע לגט ולכתובה - אלה בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני. בפועל, זוגות רבים מאשרים את החלק האזרחי בבית המשפט לענייני משפחה ואת סידור הגט מסדירים בבית הדין. פירוט נוסף על מבנה ההסכם ראו בעמוד הסכם גירושין.
מה קורה בדיון
שני הצדדים מתייצבים. הערכאה בוחנת את ההסכם, מסבירה לכם את משמעותו ומוודאת שחתמתם עליו מרצון חופשי ומתוך הבנה של תוצאותיו. אם משהו אינו ברור או שנראה שההסדר פוגע באחד הצדדים או בילדים, ההסכם עשוי לחזור לתיקון. חשוב לזכור שהתשובות שנרשמות בפרוטוקול הן חלק מהתמונה הפרשנית של ההסכם בעתיד.
ומה משתנה אחרי האישור
שני דברים. ראשית, ההסכם ניתן לאכיפה כפסק דין. שנית, קשה מאוד לבטלו. הפסיקה מכירה באפשרות לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, אך בפועל נדירים המקרים שבהם בקשות כאלה מתקבלות. חריג חשוב: הסדרי מזונות ילדים וזמני שהות ניתנים לשינוי בכל עת אם השתנו הנסיבות, מפני שהם נבחנים לפי טובת הקטין.
גישור מול התדיינות: מה ההבדל בפועל
| מאפיין | גישור | התדיינות בערכאות |
|---|---|---|
| מי מחליט | אתם; המגשר מסייע ואינו מכריע | השופט או הדיין |
| שליטה בתוצאה | גבוהה; ההסכם נתפר לפי המשפחה | מוגבלת; ההכרעה נגזרת מהדין ומהראיות |
| סודיות | הדברים חסויים לפי תקנות הגישור | הליך פומבי ככלל |
| משך ההליך | לרוב מספר חודשים, לפי המורכבות | עשוי להימשך שנה ואף יותר |
| עלות יחסית | נמוכה משמעותית מהליך מתדיין מתמשך | גבוהה יותר, ועולה ככל שההליך מתארך |
| השפעה על הילדים | חשיפה מופחתת לקונפליקט | חשיפה ממושכת לסכסוך |
| גמישות בפתרונות | אפשר לבנות הסדרים יצירתיים | מוגבל לסעדים שהדין מכיר בהם |
| מתי מחייב | רק לאחר אישור שיפוטי | מרגע מתן פסק הדין |
ואם הגישור לא מצליח?
זה קורה, וזה בסדר. אם לא הגעתם להסכמה, אתם מודיעים ליחידת הסיוע על החלטתכם בתוך חמישה ימים מהפגישה. אם אינכם מעוניינים בהליך גישור חלופי, הצד שהגיש ראשון את הבקשה רשאי להגיש תביעה בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים, לכל ערכאה מוסמכת. אם הוא לא עשה כן, או תבע רק חלק מהעניינים, הצד השני רשאי להגיש תביעה ביתר העניינים.
ועוד משהו שכדאי לדעת: המעבר להתדיינות אינו דלת אחת כיוונית. הערכאה רשאית להפנות אתכם ליחידות הסיוע בכל עת, וגם באמצע הליך משפטי אפשר לחזור למשא ומתן ולסיים בהסכם.
הרגע שבו אנחנו אומרים ללקוח שגישור אינו מתאים
גישור מניח שני דברים: ששני הצדדים מסוגלים לנהל משא ומתן חופשי, ושהם חושפים את המידע הכלכלי בכנות. בהליכים מהסוג הזה עולה לעיתים קרובות השאלה מה עושים כשההנחות האלה אינן מתקיימות - למשל כשקיים פער כוחות משמעותי, חשש לאלימות במשפחה, או סימנים להסתרת נכסים.
במצבים כאלה, ההתעקשות על גישור עלולה לשמר את הפער במקום לגשר עליו. גם בתוך תקופת עיכוב ההליכים קיימים כלים משפטיים: בקשות לסעד דחוף בעניין מזונות או הבטחת קשר עם הילדים, ובקשות לסעד זמני כמו עיקול זמני, שמירת המצב הקיים או עיכוב יציאה מן הארץ. אין לנקוט בצעדים כאלה בלי ייעוץ מקדים, מפני שלכל אחד מהם השלכות דיוניות. לזוגות שעדיין בוחנים את המשך הקשר קיים מסלול נפרד של גישור זוגי.
שאלות נפוצות
-
מה ההבדל בין פגישות מהו"ת לבין גישור?
+פגישות מהו"ת הן שלב חובה לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, שמטרתו מסירת מידע והיכרות, והן ניתנות ללא תשלום ביחידת הסיוע. גישור הוא הליך וולונטרי ומעמיק יותר, שבו מגשר מלווה את הצדדים עד לגיבוש הסכם מלא, ובו הצדדים נושאים בשכר הטרחה.
-
כמה פגישות מהו"ת מתקיימות?
+הצדדים מוזמנים לארבע פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע, המתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה ליישוב סכסוך, עם אפשרות להארכה חד פעמית של 15 ימים. לפגישה הראשונה מגיעים הצדדים ללא עורכי דין; החל מהפגישה השנייה מותר ייצוג. ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום.
-
האם הסדר גישור מחייב מבחינה משפטית?
+הסדר גישור הוא חוזה בין הצדדים, אך הכוח המשפטי המלא מגיע רק עם אישורו על ידי הערכאה המוסמכת. לאחר האישור מקבל ההסכם תוקף של פסק דין וניתן לאכיפה. לפני האישור מעמדו חלש משמעותית, ולכן שלב האישור אינו פורמלי בלבד אלא מהותי.
-
האם דברים שנאמרו בגישור יכולים לשמש בבית המשפט?
+ככלל לא. חובת הסודיות מעוגנת בתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993, ולפיה הצדדים מתחייבים שלא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך ולא להציג מסמכים שהועלו בו. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין הבהירה כי מדובר בחיסיון דיספוזיטיבי, הניתן לוויתור בהסכמת הצדדים.
-
מי מאשר את הסכם הגירושין שהושג בגישור?
+בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או האחרון שלהם. בית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לאשר את הרכיבים הנוגעים לגט ולכתובה, שהם בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני.
-
מה קורה אם הגישור לא מצליח?
+הצדדים מודיעים ליחידת הסיוע על החלטתם. עם תום תקופת עיכוב ההליכים, לצד שהגיש ראשון את הבקשה ליישוב הסכסוך שמורה זכות קדימה של 15 ימים להגיש תביעה לערכאה לבחירתו. לאחר מכן שני הצדדים חופשיים לפנות לכל ערכאה מוסמכת.
-
האם צריך עורך דין בגישור גירושין?
+המגשר ניטרלי ואינו מייצג אף צד, ולכן אינו יכול לשמור על האינטרס של מי מהם. מקובל שכל צד נעזר בעורך דין משלו לבדיקת ההסדר לפני החתימה ולליווי בדיון האישור. מרגע שהתקבל אישור שיפוטי, שינוי ההסכם קשה מאוד.
נושאים קשורים
סיכום
הדרך להסכם גירושין דרך גישור בנויה מארבעה שלבים: בקשה ליישוב סכסוך שמפעילה תקופת עיכוב הליכים, ארבע פגישות מהו"ת חובה וללא תשלום ביחידת הסיוע, הליך גישור וולונטרי שבסופו נחתם הסדר, ואישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. ההבחנה המרכזית שכדאי לזכור היא שהסדר חתום אינו עדיין הסכם מחייב במלוא הכוח - רק האישור השיפוטי מעניק לו תוקף של פסק דין, ומאותו רגע גם מקשה מאוד על שינויו. מי שמבין את המסלול מראש מגיע לכל שלב מוכן, במקום להגיב לצעדים של הצד השני.
רוצים ליווי בהליך גישור גירושין?
קורל נורמן שבירו - משרד עו"ד וגישור מלווה זוגות לאורך הליך הגישור ובעריכת הסכמי גירושין, עד לאישור ההסכם בערכאה המוסמכת.
המידע במאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבות האישיות יש לפנות לעורך דין.