קיבלתם החלטה קשה, ועכשיו עומדת שאלה מבלבלת: מה עושים קודם? בניגוד לרושם הרווח, הליך גירושין בישראל לא מתחיל בבית המשפט אלא בשלב מקדים ומסודר. במדריך הזה נפרק את התהליך לשלבים פשוטים — מה כל שלב אומר, כמה זמן הוא לוקח ומה חשוב לדעת בכל אחד — כדי שתבינו בדיוק לאן אתם נכנסים ותוכלו לקבל החלטות בראש שקט.
לפני שנצלול לפרטים, הנה התמונה הגדולה. הליך גירושין בישראל בנוי כמו מסלול בעל ארבע תחנות: בקשה ליישוב סכסוך ← פגישות מהו"ת ← תקופת המתנה קצרה ← ואז צומת שבו בוחרים אם להגיע להסכם או לפנות לתביעה. נעבור על כל תחנה לאט ובפשטות.
בקשה ליישוב סכסוך — טופס פתיחה שמגישים לפני כל תביעה. פגישת מהו"ת — פגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע, שבה בודקים אם אפשר להגיע להסכמות בלי מלחמה משפטית. שני אלה הם השלב הראשון בכל הליך.
זה הצעד הראשון בפועל. במקום להגיש מיד תביעה, מגישים טופס קצר (טופס 1) ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. הטופס הזה לא מפרט את כל הטענות — הוא רק מודיע שיש סכסוך ומתחיל את התהליך.
פרטים מזהים של שני בני הזוג, פרטי הילדים וסוג הסכסוך. אין צורך לפרט את כל המחלוקות בשלב הזה.
הגשת הבקשה כרוכה באגרה לבית המשפט. פגישות המהו"ת עצמן — ללא תשלום. מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל סיוע בעלויות.
במערכת "נט המשפט", במזכירות בית המשפט או בדואר רשום. אחרי ההגשה, המזכירות קובעת לכם את מועד הפגישה הראשונה.
טיפ להבנה: כבר בשלב הזה יש משמעות למי מגיש קודם ולאיזו ערכאה. נסביר זאת בהמשך — אבל זו הסיבה שכדאי להתייעץ עם עורך דין עוד לפני שלוחצים "הגש".
אחרי ההגשה תקבלו זימון לפגישות ביחידת הסיוע — יחידה מקצועית של משרד הרווחה שיושבת ליד בית המשפט. המטרה שלהן פשוטה: לבדוק יחד אתכם אם אפשר ליישב את הסכסוך בהסכמה, ולתת לכם מידע על האפשרויות.
אתם והעובד/ת הסוציאלי/ת בלבד — בלי עורכי דין. מקבלים מידע על המשמעויות של גירושין ועל דרכים ליישוב בהסכמה.
כאן כבר אפשר להגיע עם עורך דין. לרוב זה אפילו מומלץ, כדי שתדעו מה הזכויות שלכם לפני שמסכימים על משהו.
הפגישות אמורות להסתיים בתוך 45 ימים מההגשה, עם אפשרות להאריך פעם אחת ב-15 ימים.
אפשר לדבר בפתיחות: על הפגישות חל חיסיון. מה שנאמר בהן לא ישמש נגדכם בבית המשפט — בדיוק כדי לאפשר שיחה כנה ופתוחה.
במקביל לפגישות מתחילה תקופה של 60 ימים שנקראת "עיכוב הליכים". אפשר לחשוב עליה כעל פסק זמן מכוון: במשך התקופה הזו אף צד לא יכול להגיש תביעות נגד השני (חוץ ממקרים דחופים). הרעיון הוא לתת לכם מרחב לנהל משא ומתן בלי לחץ של תביעות באוויר. התקופה מורכבת מ-45 ימי פגישות ועוד 15 "ימי צינון", ולעיתים אפשר להאריך אותה עד כ-75 ימים.
| בתקופת ההמתנה | אפשר | אי אפשר |
|---|---|---|
| להגיש תביעת גירושין / רכוש / מזונות | — | לא בתקופה זו |
| לבקש סעד דחוף (למשל עיכוב יציאה מהארץ) | כן | — |
| לנהל משא ומתן או גישור | כן, וזה הזמן הטוב לכך | — |
בסוף התהליך המקדים מגיעה ההחלטה הגדולה. יש שתי דרכים, וההבדל ביניהן הוא בעיקר שאלה של שליטה: עד כמה אתם רוצים לקבוע בעצמכם את התוצאה.
אם הצלחתם להגיע להבנות, מנסחים הסכם גירושין שמסדיר את כל הנושאים — ילדים, רכוש ומזונות — ומגישים אותו לאישור בית המשפט כדי שיקבל תוקף של פסק דין. הרבה זוגות מגיעים להסכם דווקא דרך גישור גירושין, שהוא הדרך הרגועה והחסכונית יותר.
כאן נכנס פרט חשוב: בתום ההמתנה נפתח חלון של 15 ימים שבו רק מי שהגיש את הבקשה הראשונה יכול להגיש תביעה ולבחור באיזו ערכאה — בית משפט למשפחה או בית דין רבני. זה נקרא "מרוץ הסמכויות", וזו הסיבה שהזכרנו קודם שכדאי להבין מראש מי מגיש קודם.
למה הערכאה משנה? כי הדין בכל ערכאה שונה, וזה משפיע על חלוקת הרכוש, על מזונות הילדים ועל האחריות ההורית.
לפעמים אי אפשר לחכות. אם יש חשש שבן הזוג יבריח רכוש או יוציא ילד מהארץ, או במקרים של אלימות במשפחה — החוק מאפשר לפנות ישירות לבית המשפט בבקשה לסעד דחוף, בלי לעבור קודם את כל ההליך המקדים. אלה מקרים מוגדרים, ולכן חשוב לבדוק אם המצב שלכם אכן נכנס לתוכם.
הצעד הראשון הוא הגשת בקשה ליישוב סכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זהו תנאי מקדים שנקבע בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, המחייב ניסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בטרם הגשת תביעות.
פגישות המהו"ת אמורות להתקיים בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, וחלה תקופת עיכוב הליכים של 60 ימים (45 ימי פגישות בתוספת 15 ימי צינון). במקרים מסוימים ניתן להאריך עד כ-75 ימים. בתקופה זו הצדדים מנועים מהגשת תביעות, למעט סעדים דחופים.
בפגישת המהו"ת הראשונה משתתפים הצדדים בלבד, ללא עורכי דין. החל מהפגישה השנייה ניתן, ולעיתים מומלץ, להגיע בליווי עורך דין. גם בפגישה הראשונה עורך הדין ממשיך ללוות מאחורי הקלעים ולסייע בקבלת החלטות.
הגשת הבקשה כרוכה באגרה לבית המשפט, ואילו פגישות המהו"ת ביחידת הסיוע ניתנות ללא תשלום. עלות נוספת עשויה לחול אם הצדדים בוחרים להמשיך לגישור פרטי. מי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל השתתפות בעלויות.
כן, זה משמעותי. עם תום עיכוב ההליכים נפתח חלון של 15 ימים שבו רק הצד שהגיש ראשון את הבקשה רשאי לבחור את הערכאה — בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. זהו לב מרוץ הסמכויות, ולכן יש חשיבות לתזמון ולייעוץ מוקדם.
ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם ללא הסכמה. אם ההליך אינו מסתיים בהסכם, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמקביל תביעות אזרחיות. היעדר הסכמה מאריך את ההליך אך אינו מונע אותו.
עכשיו התמונה ברורה יותר: מתחילים בבקשה ליישוב סכסוך, ממשיכים לפגישות מהו"ת, עוברים תקופת המתנה של 60 ימים, ואז בוחרים בין הסכם לבין תביעה (כולל בחירת ערכאה). אין צורך לדעת הכול מראש — צריך רק לעשות את הצעד הראשון נכון, ומשם מתקדמים שלב אחרי שלב.
אם משהו עדיין לא ברור, שיחה אחת יכולה לסדר לכם את הראש. משרד קורל נורמן שבירו — עו"ד וגישור ילווה אתכם צעד-אחר-צעד.